העובדות: התובעת היא הבעלים של סימן מסחר רשום עבור השם "משיח" – "Messiah". סימן המסחר נרשם עבור מוצרי קוסמטיקה – שמני גוף ותכשירי משיחה. מוצרי התובעת נמכרים תחת סימן המסחר.

הנתבעת משווקת סדרת שמנים ובשמים, תחת השם "Messiah's Fragrance".

התובעת טוענת ששיווק מוצרי הנתבעת מהווה הפרת סימן מסחר רשום וגניבת עין.

נפסק: יש להכריע תחילה בשאלת כשירות סימן המסחר להירשם. פקודת סימני מסחר קובעת כי לא ניתן לרשום סימן מסחר הזהה עם סמל בעל משמעות דתית. תכלית הוראה זו היא למנוע פגיעה ברגשות דתיים של הציבור, ולמנוע הענקת זכות שימוש ייחודי לגורם אחד.

במקרה הנדון, המשיח הוא סמל בעל משמעות דתית מובהקת. ההיגיון בבסיס הוראת החוק חל גם לגביו – מעבר לחשש לפגיעה ברגשות הציבור הדתי, יש להותיר סמל בעל משמעות דתית בנחלת הכלל. בהתאם, לא היה סימן המסחר כשיר לרישום מלכתחילה.

החוק מאפשר לנתבע בעילה של הפרת סימן מסחר להעלות כטענת הגנה את חוסר כשירותו של סימן מסחר להירשם. בהתאם, לבתי המשפט נתונה הסמכות להורות על מחיקתו של סימן מסחר שלא היה כשיר לרישום. כך גם במקרה הנדון ויש להורות על מחיקת סימן המסחר הרשום של התובעת.

למען שלמות התמונה, לו היה מקום לקבוע שסימן המסחר כן היה כשיר לרישום, המסקנה המתבקשת היא שהנתבעת מפרה את סימן המסחר.

העובדות: בקשה לביטול שני סימני מסחר מעוצבים שנרשמו עבור משקאות אלכוהוליים, בשל חוסר שימוש. כמו כן, מתבקש לצמצם את רשימת המוצרים של סימן מסחר מעוצב נוסף, כך שתכלול ארק בלבד, במקום משקאות אלכוהוליים באופן כללי.

בעלת סימני המסחר היא חברת יקב הגליל העוסקת בייצור ושיווק משקאות אלכוהוליים ומחזיקה בסימני מסחר שונים הכוללים את המילים "עלית – elite". מבקשת הביטול היא חברה בשם ZHS המעוניינת לשווק בישראל וודקה תחת הסימן elit.

נפסק: לפי הוראות פקודת סימני מסחר, ניתן להגיש בקשה לביטול סימני מסחר בטענה של חוסר שימוש, אם לא נעשה בהם שימוש במשך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה. ניתן לבקש גם צמצום של רשימת המוצרים הרלוונטית לסימן מסחר, כך שתכלול רק את המוצרים לגביהם נעשה שימוש במהלך אותה תקופה של שלוש השנים.

לגבי סימן מסחר הכולל את הביטוי "עלית וודקה" – מבקשת הביטול עמדה בנטל הנדרש להוכחת העובדה שלא נעשה שימוש בסימן המסחר בתקופה הרלוונטית. לעומת זאת, בעלת סימן המסחר לא הציגה ראיה כלשהי המעידה במפורש על מכירת וודקה תחת סימן המסחר. לכן, יש להורות על ביטול סימן המסחר הרשום.

לגבי סימן מסחר הכולל כיתוב באנגלית "elite arak" – מדובר בסימן מסחר הכולל דמות של תווית צהובה, עליה הכיתוב האמור ושתי דמויות של איילים.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב, המהווה קווי מתאר של דמות כדורסל, הכוללת תבנית פסים.

המבקשת טענה שמדובר בסימן המהווה "מראה חזותי", כלומר עיצוב המופיע על גבי המוצרים השונים המשווקים על ידה. המוצרים לגביהם התבקש הסימן לרישום הם כדורי משחק, משחקים וצעצועים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן המבוקש בטענה שלא מדובר בדמות המאפשרת זיהוי מקור המוצרים במבקשת.

נפסק: אין מניעה מרישום הסימן כדמות עגולה דו ממדית. המחלוקת היא האם תבנית הפסים הנכללת בסימן, כשהיא חלק מעיצוב המוצר והמראה החזותי שלו, למשל על גבי כדורסל, כשירה לרישום כסימן מסחר.

תבנית הפסים על גבי מבקשת הסימן שייכת לקבוצת סימני מסחר המכונה באיחוד האירופי "Position Marks" או "סימני מנח" בעברית. סימני מנח מספקים הגנה על יישומו של אותו חלק עיצובי מסוים המצוי על גבי מוצרים שונים.

סימני מנח נבחנים ככל סימן מסחר אחר, מילולי או עיצובי. אולם, בשל היותם חלק מהמוצר, יש להוכיח אופי מבחין (אינהרנטי או נרכש) ברף גבוה יותר. בנוסף, יש לבחון האם הצרכן יוכל לזהות את חריגותו של העיצוב ביחס ליתר העיצובים המקובלים בתחום. יש לבחון גם את מיקום סימן המסחר על גבי המוצר – מיקום זה צריך "לשדר" שלא מדובר במיקום מקרי אלא בכזה המיועד לזהות את מקור המוצרים.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב, הכולל דמות של יוני והכיתוב "היונה". הבקשה הוגשה לרישום ביחס טחינה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן המבוקש בשל דמיון מטעה לסימן מסחר רשום עבור הביטוי "טחינה יונת השלום".

נפסק: השאלה היחידה שיש להכריע בה היא האם קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימן המסחר הרשום "טחינה יונת השלום". שאלת הדמיון המטעה נבדקת לפי המבחן המשולש, שכולל את מבחני המשנה הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וצינורות השיווק; ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו צורף עם הזמן גם מבחן השכל הישר.

לגבי מבחן המראה והצליל – ההשוואה בין סימני המסחר תיערך בהסתכלות על הסימנים בכללותם. עם זאת, יש לשים דגש מיוחד על הרכיבים הדומיננטיים בהם וזאת לאור זכרונו הבלתי מושלם של הצרכן.

הרכיב הדומיננטי בשני סימני המסחר הוא רכיב היונה. הדמיון מתחזק בשל שני גורמים עיקריים: הראשון – היונה מהווה רכיב שרירותי, היוצר קשר חזק בזכרונו של הצרכן בין רכיב זה לבין המוצר והיצרן; השני – רכיבים נוספים בשני סימני המסחר קשורים ליונה בקשר הדון. כך לגבי הביטוי "יונת השלום" המתקשר ליונה האוחזת ענף של עץ זית. זאת בזמן שבסימן המבוקש מופיעה יונה על גבי ענף.

במבחן הצליל קיים אמנם הבדל מסוים.

העובדות: התובע והנתבעים מנהלים עסקים למכירת גלאי מתכות.

חיפוש בגוגל לפי שם העסק של התובע, "גן ארז" מעלה הודעות ממומנות של הנתבעים. הודעות אלו כוללות שימוש בשמו של התובע, כמו גם בווריאציות שונות של השם (כמו "גו ארז" או "גם ארז").

טענת התובע היא כי השימוש בשמו ובשם עסקו עולים כדי ביצוע עוולת גניבת עין.

נפסק: עילת גניבת העין דורשת את קיומם של מוניטין של התובע ושל חשש להטעיה.

לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, יש לסווג תחילה את השם הרלוונטי, לפי ארבע הקטגוריות של סימני מסחר – שמות גנריים; שמות תיאוריים; שמות רומזים; שמות שרירותיים/דמיוניים. הראשונים לא יזכו להגנה כלל ואילו האחרונים יזכו להגנה הרחבה ביותר.

במקרה הנדון מדובר בשם שרירותי, שהוא שמו הפרטי והמשפחתי של התובע. לכן, מדובר בשם שנהנה מההגנה הרחבה ביותר.

לגבי היסוד ההטעיה – הבחינה תהיה לפי מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הטובין וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין.

לגבי מבחן המראה והצליל – כאשר מדובר בשימוש בסימן מסחר זהה, אין צורך להוכיח הטעיה. כאשר קיימת תוספת מילולית או ויזואלית, יש להראות שמדובר בתוספת דומיננטית המבדלת בין השמות.

במקרה הנדון, הנתבעים עשו שימוש בשמות שכוללים את שמו של התובע או ווריאציות שלו, יחד עם תוספות שאינן דומיננטיות ושמשמעותן שולית לשם העסק.