העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר לגבי השם "powerdoc" לעניין תוכנות ושירותים מקוונים, שעניינם יצירת וביצוע פעולות במסמכים.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה שמדובר בסימן תיאורי, הנוגע במישרין לטובין המבוקשים, ומקובל במסחר.

נפסק: סימן מסחר משרת מטרה כפולה – מחד, מאפשר לבעליו לבד את מוצריו או שירותיו מאלו של יצרנים אחרים; מאידך, מאפשר לציבור לזהות את מקור המוצרים/שירותים. בהתאם, על מנת לרשום סימן מסחר יש להראות שמדובר בסימן מסחר בעל אופי מבחין.

אופי מבחין יכול להיות בשני מקרים: אינהרנטי – למשל בסימני מסחר שהם פרי דמיון והמצאה; נרכש – אופי מבחין שנוצר בעקבות שימוש בסימן המסחר.

הפקודה אוסרת גם על רישום סימני מסחר הכוללים מילים הנהוגות במסחר לתיאור מוצרים או שירותים. סימני מסוג זה יירשמו רק אם יוכח שהם בעלי אופי מבחין נרכש.

בנוסף, הפסיקה הגדירה ארבע קטגוריות של סימני מסחר: דמיוניים/שרירותיים; מרמזים; מתארים; גנריים. ההבחנה בין הקטגוריות אינה חדה ולכן מקובל לדבר על "ציר התיאוריוּת". מיקום הסימן על הציר משליך על כשירותו להירשם – ככל שהסימן מתרחק מהקוטב הגנרי, כך מתיישרת בפניו הדרך לרישום. לכן, רשם סימני המסחר נדרש להכריע בסיווג הסימן לפני החלטה האם להורות על רישומו.

במקרה הנדון, יש לדחות את טענת המבקשת כאילו מדובר בסימן שהוא מילה מומצאת או סימן מרמז.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי – צורת בקבוק. הבקשה הוגשה עבור משקאות אלכוהוליים.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה כי לא ניתן לרשום סימן מסחר תלת מימדי, אלא אם זה רכש אופי מבחין.

נפסק: לפי פסיקת בתי המשפט, לא ניתן לרשום סימני מסחר תלת מימדיים, המתייחסים לצורת המוצר עצמו על בסיס אופי מבחין אינהרנטי. כלומר, יש להראות שסימני מסחר מסוג זה רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש.

אולם, השאלה האם ניתן לרשום סימן מסחר תלת מימדי ביחס לאריזת המוצר, נותרה פתוחה. בית המשפט ציין גם כי החשש לפגיעה בתחרות פוחת כאשר מדובר ברישום סימן מסחר תלת מימדי עבור אריזת המוצר, בהשוואה לרישום לגבי המוצר עצמו. בית המשפט קבע עוד כי בקבוקים המכילים מוצרים נוזליים נחשבים כאריזת המוצר ולא המוצר עצמו.

פסיקת הרשם לא שללה את האפשרות לרשום סימן לגבי אריזת מוצרים על בסיס אופי מבחין אינהרנטי. אפשרות זו מוכרת גם בדין הזר. אולם, התנאי לכך הוא שרק צורה חריגה, שהצרכן יתפוס כבר במבט ראשון כמזהה מקור, תחשב כבעלת אופי מבחין אינהרנטי. לעומת זאת, צורה מיוחדת, שהצרכן יזהה אמנם בקלות אך לא יראה בה מזהה מקור, אינה כשירה לרישום.

תפיסת אריזה מסוימת כמזהה מקור תלויה בציפיות הצרכנים בתחום הרלוונטי – האם הצרכנים רגילים לראות בצורת האריזה כמזהה מקור; והאם עיצוב האריזה בצורות שונות הוא דבר נפוץ בתחום הרלוונטי.

העובדות:בקשה לרישום סימן מסחר עבור השם "MEDIPHOS". הבקשה הוגשה עבור פוספטים למטרות רפואיות.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה שמסימן המסחר נעדר אופי מבחין. שכן, מדובר בסימן מסחר המורכב מקיצורים מקובלים של מילים מילוניות – MEDICAL ו- PHOSPHATE.

נפסק: השאלה לדיון – האם מדובר בסימן מסחר בעל אופי מבחין. לפי פקודת סימני מסחר, לא ניתן לרשום סימן מסחר תיאורי, שלא רכש אופי מבחין.

המבקשת טוענת שלא מדובר בסימן מתאר אלא בסימן מסחר מרמז, שהוא כן כשיר לרישום.

הפסיקה הגדירה סימני מסחר מרמזים כסימנים אשר מצביעים על המוצרים הרלוונטיים, מבלי לתארם באופן מפורש. כלומר, סימנים מרמזים דורשים מחשבה נוספת מאת הצרכן על מנת לקשר בינם לבין מוצרים אלו.

במקרה הנדון, לא די בכך שסימן המסחר אינו בשפה העברית על מנת להפוך אותו ממתאר למרמז. מילים תיאוריות ראויות להישאר פתוחות לשימוש הציבור, גם אם הן בשפות אחרות. כך במיוחד בשפה האנגלית, הידועה לחלק גדול מהציבור בישראל. כך גם לגבי יצירת הלחם, אשר יהיה כשיר לרישום רק אם חיבור המילים מוסיף ערך או משמעות לסימן המסחר.

יש לדחות גם את טענת המבקשת, כי העובדה שקהל הצרכנים הרלוונטי הוא מקצועי, מורידה את רף האופי המבחין הנדרש. אמנם, לצרכן המקצועי, בייחוד הרפואי, מיוחסת מידת זהירות וביקורתיות מוגברת.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור השם "CANNASMETICS", עבור מוצרי קוסמטיקה, הגיינה וטיפולים רפואיים ופרא-רפואיים.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה מאחר שהרכיב CANNA הוא קיצור למילה קנאביס. לכן, רישום סימן מסחר הכולל רכיב זה עבור מוצרים שאינם כוללים קנאביס עלול להטעות את הציבור. למבקשת הוצע לצמצם את רשימת המוצרים לכאלו הכוללים קנאביס בלבד אך היא סירבה.

נפסק: הוראות פקודת סימני מסחר אוסרות על רישום סימני מסחר שעלולים להטעות את הציבור. הטעיית הציבור אינה מוגבלת למקור המוצרים אלא גם למרכיביהם או תכונותיהם.

המבקשת טענה שאין מניעה מרישום סימן המסחר מאחר שגם אין מניעה משימוש בו לפי דיני הגנת הצרכן. יש לדחות טענה זו. בחינת כשירותם של סימני מסחר לרישום אינה זהה לבחינה לפי דיני הגנת הצרכן.

יש לדחות גם את הטענה כי בשל החובה הרגולטורית לסמן את מרכיבי המוצר, לא תהיה הטעיה של הצרכן. שכן, לא ניתן להניח שצרכנים יעיינו ברשימת המרכיבים בכל רכישה של מוצר קוסמטיקה, ולא ניתן להטיל עליהם נטל כזה.

רישום סימן המסחר התבקש עבור מוצרים קוסמטיים ומוצרים לשימושים רפואיים. צרכנים מייחסים יתרונות בריאותיים ואחרים למוצרים הכוללים קנאביס. לכן, הכללת קנאביס במוצרים מהווה שיקול ברכישת מוצרים. השימוש בתחילית CANNA אכן יוצר ציפייה אצל הצרכן שהמוצרים יכילו קנאביס.