העובדות: בקשה למחיקת סימן מסחר מעוצב "MAX Baby" שנרשם עבור שיווק קמעונאי וסיטונאי של מוצרי הריון, תינוקות וילדים.

מבקשת המחיקה היא הבעלים של רשת החנויות מקס סטוק ועשתה שימוש בסימני המסחר MAX ו- MAX Baby, שלא רשומים על שמה.

מבקשת המחיקה טוענת שבשל הדמיון בין הסימן הרשום לבין הסימנים MAX ו- MAX Baby בהם עשתה שימוש, לא היה מקום לאשר את הסימן הרשום. כמו כן, מבקשת המחיקה טענה לחוסר תום לב ברישום הסימן הרשום.

נפסק: מבקשת המחיקה היא בעלת סימנים רבים רשומים הכוללים את המילה MAX. אולם, כל אלו הם סימנים מעוצבים ואין טענה כי הסימן הרשום דומה עד כדי הטעיה לסימנים רשומים אלו. תחת זאת, הטענה היא כי הסימן הרשום גורם להטעיית הציבור ולתחרות בלתי הוגנת ביחס למילה MAX, המזוהה עם מבקשת המחיקה, לטענתה.

אין בחומר הראיות הוכחה לכך שהשימוש במילה MAX על ידי מבקשת המחיקה, הביא לכך שהמילה MAX עצמה הפכה להיות מזוהה עימה. לכל היותר, ציבור הצרכנים מזהים את מבקשת המחיקה באמצעות סימניה המעוצבים או הצירופים "מקס סטוק" ו- "MAX Stock". לכן, אין מקום לבחון האם יש דמיון מטעה בין המילה MAX, שאיננה רשומה כסימן מסחר, לסימן הרשום.

אין בראיות גם הוכחה למוניטין של מבקשת המחיקה בסימני מסחר המעוצבים ושאינם רשומים, הכוללים את הביטוי MAX Baby.

העובדות: בקשה לביטול סימן המסחר "Britney Spears", שנרשם לגבי מוצרי קוסמטיקה וטיפוח.

הבקשה התבססה על הטענה שבעלת הסימן, הזמרת בריטני ספירס, לא עשתה שימוש בו בעצמה אלא באמצעות חברה בשם Arden. מאחר שלא נרשמה רשות שימוש, נטען שלא ניתן לזקוף את השימוש לטובת בעלת הסימן.

נפסק: רישום סימן מסחר יבוטל אם יוכח שלא נעשה בסימן המסחר שימוש במשך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לביטול.

בבחינת בקשה לביטול סימן מסחר רשום יש לבחון שלוש שאלות: האם נעשה שימוש בתקופה הרלוונטית; אם לא, האם היו נסיבות מיוחדות במסחר שמנעו את השימוש; אם לא היו נסיבות כאמור, האם על הרשם להשתמש בשיקול דעתו ולהימנע מביטול הרישום.

אין מחלוקת בין הצדדים שסימן המסחר הוא מוכר היטב בישראל. יש להתחשב במעמד זה בבחינת הבקשה לביטול. שכן, ההגנה לסימן מסחר מוכר היטב היא רחבה, גם אם לא נעשה בו כלל שימוש. לכן, גם אם יבוטל הסימן הרשום, סימן המסחר המוכר היטב עדיין יהיה מוגן ולא יהיה פתוח לשימוש הציבור.

אין מחלוקת גם שנעשה שימוש בסימן המסחר. אולם, מבקשת הביטול טוענת כי השימוש לא נעשה על ידי בעלת סימן המסחר. סע' 41 לפקודה לא מגדיר מה נכלל בגדר "שימוש" אלא מה אינו נכלל במונח זה. לכן, יש לפרש את המונח "שימוש" במובנו הרחב ביותר, כך שיכלול כל פעולה למעט אלו המוחרגות בסעיף שבפקודת סימני המסחר.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור הביטוי "דירה להשכיר", לגבי שירותים מסחריים בתחום הנדל"ן, הכוללים השכרת דירות.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה שמדובר בסימן תיאורי וכי המבקשת לא הוכיחה שהסימן מזוהה עם המבקשת (אופי מבחין נרכש).

נפסק: השאלה הנדונה – האם מדובר בסימן מסחר בעל אופי מבחין אינהרנטי; אם לא, האם הסימן המבוקש רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש.

נהוג למקם סימני מסחר על ציר – בקצה אחד סימנים גנריים, שלעולם לא יהיו כשירים לרישום; אחריהם סימנים מתארים שגם הם לא יזכו להגנה, אלא אם רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש; לאחריהם סימנים מרמזים, הדורשים מחשבה מהצרכן כדי לקשר בינם לבין הטובין; ובקצה הציר השני, סימנים מומצאים. השניים האחרונים זכאים להגנה.

מידת התיאוריות של סימני מסחר נבדקת ביחס לטובין או לשירותים הרלוונטיים. במקרה הנדון הצרכן הרלוונטי הם חברות ואנשים מתחום הנדל"ן וכן כלל הציבור. בהתאם, מדובר בסימן מתאר עד מאוד, שאינו דורש מחשבה כלשהי.

גם החלפת סדר המילים או שינוי המילים – "דירה להשכיר" במקום השימוש היום יומי בביטוי "להשכיר דירה" או "דירה להשכרה" – אינם מובילים למסקנה שונה.

המבקשת טוענת שפעילותה אינה מצומצמת להשכרת דירות. אולם, כאשר רשימת שירותים כוללת כאלו שסימן המסחר גנרי לגביהם, די בכך כדי לדחות את הבקשה לרישום סימן המסחר.

העובדות: בקשה למחיקת רישום סימן מסחר הכולל דמות צלב. הבקשה הוגשה על ידי החברה המשווקת את המותג Victorinox (העושה שימוש בדמות צלב). תחת מותג זה נמכרים ציוד טיולים, תיקים, סכינים ושעונים איכותיים. מבקשת המחיקה הגישה בקשות לרישום סימני מסחר בישראל רק זמן קצר לפני הבקשה למחיקה, למרות שנעשה בסימן המסחר שבבעלותה שימוש כבר משנת 2003.

המתנגדת טוענת שסימן המסחר לא היה כשיר מלכתחילה לרישום בגלל דמיון מטעה לסימן הצלב שבבעלותה, שהוא לטענתה מוכר היטב. כמו כן, נטען שסימן המסחר מעודד תחרות בלתי הוגנת ושהבקשה לרישום סימן מסחר הוגשה בחוסר תום לב.

נפסק: על מנת לקבוע האם סימני המסחר של מבקשת המחיקה הם מוכרים היטב יש לבחון כמה קריטריונים: מידת ההיכרות עם הסימן בקרב הציבור הרלוונטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק; היקף ומשך הפרסום; הרישום והאכיפה; מידת הייחודיות של הסימן הטבועה או הנרכשת; מידת השימוש בו על ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וצינורות השיווק; הערך המסחרי המיוחס לסימן והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות הסחורות.

מבקשת המחיקה הציגה ראיות לגבי הקיפי מכירות משמעותיים בעולם (מיליארדי יורו בשנה) ובישראל. עם זאת, לא הוצגו נתונים לגבי פרסום בישראל. מבקשת המחיקה מפנה גם לדו"ח בחינה של מחלקת סימני מסחר בו צוין שסימן המסחר שלה מוכר היטב.

העובדות: הליך שכלל תביעה שכנגד, שהוגשה על ידי חברת אדידס. במסגרת התביעה שכנגד נטען שהנתבעת שכנגד (התובעת), עסקה בתיווך למטרת מכירת מוצרים מזויפים.

נפסק: הוכח שהנתבעת שכנגד, דיאנה, מפרסמת ומתווכת מוצרים מזויפים, בחשבונות המשתמש והאתר שלה. מדובר בפעילות המסתכמת בפעולות של תיווך או פרסום למכירה של המוצר המזויף. מכירת המוצרים בפועל נעשית על ידי אתר אחר (כמו עלי אקספרס או איביי), ולא על ידי דיאנה עצמה. דיאנה גם לא מספקת את המוצר המזויף ולא מבצעת את המכירה הישירה.

למרות האמור, מדובר בהפרת סימן מסחר רשום. לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, די להוכיח שנעשה שימוש בסימן זהה לסימן המסחר הרשום, עבור הטובין לגביהם נרשם, ואין צורך להראות הטעיה. דיאנה למעשה הודתה בהליך כי נעשה שימוש בסימן מסחר זהה לסימן המסחר של אדידס, עבור מוצרים הזהים למוצריה של אדידס.

התביעה שכנגד להפרת סימן מסחר התקבלה.