העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מילולי "סוויטלנד "SWEETLAND עבור שירותים שונים בתחום ממתקים,  שוקולד,  גלידות ועוגות.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה שהסימן המבוקש חסר אופי מבחין והוא מהווה סימן מסחר תיאורי.

נפסק: השאלה לדיון היא האם הסימן המבוקש הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי המכשיר אותו לרישום. אם לא, האם רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש.

נוהגים להבחין בין ארבע קטגוריות של שמות או מנוחים המשמשים במסחר: סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין הקטיגוריות הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים. ציר זה מכונה "ציר התיאוריות". בקצה אחד (הקצה הדמיוני) נמצאים הסימנים בעלי האופי המבחין המולד. ובקצה השני, מצויים הסימנים שאינם כשירים לרישום.

לפי הפקודה סימן מסחר המתאר במישרין את הטובין שנועד לסמן אינו כשיר לרישום, אלא אם יוכח כי הוא בעל אופי מבחין. הדברים נכונים גם למילים בשפה זרה המהוות חלק מהשפה השגורה.

מידת התיאוריות של סימן מסחר נבחנת ביחס למוצרים או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן.

כאשר סימן מסחר הוא צירוף של מספר מלים, שאלת כשירותו תבחן על פי משמעותו של שילוב כלל המילים יחדיו. כאמצעי עזר, המהווה שלב אחד בלבד בדרך לתשובה, ניתן לבחון את מרכיביו הנפרדים של הסימן, לעניין התיאוריות שבהם

המשמעות הנכונה של המילים המרכיבות את הסימן המבוקש היא "ארץ הממתקים", מקום המוקדש כולו לממתקים ומתוקים.

העובדות: ערעור על החלטת רשם סימני המסחר להגביל את רישום סימן המסחר "כביסקל". הסימן התבקש עבור מכירה של מכונות כביסה, השכרת מכונות כביסה, אספקת שירותי כביסה ואספקת תכשירי כביסה. המערערת, מבקשת הרישום, פעילה בשוק המוסדי.

לאחר הגשת הבקשה התברר שקיים רישום קודם עבור הסימן ״כביסכל״. בין המערערת לבעלת הסימן "כביסכל" נחתם הסכם דו קיום. למרות זאת, רשם סימני המסחר דרש כי יתווסף סימן פתח תחת האות ק׳ להדגשת ההבדל בין שני הסימנים. המערערת הסכימה לכך. אולם, המערערת סירבה לדרישה נוספת לצמצום רשימת הסחורות באופן שלא תכלול מוצרים לשוק הביתי. בעקבות סירוב זה ניתנה החלטה הקובעת כי הרישום לעניין אספקת תכשירי כביסה יצומצם ל"שימוש מוסדי".

נפסק: ביקורת שיפוטית על החלטות רשם סימני המסחר, בהיותו ערכאה מקצועית בתחום רישום סימני המסחר, צריכה להיעשות בזהירות יתירה. כאמצעי יש להבדיל בין התערבות בית המשפט בהכרעותיה המשפטיות של הרשות המנהלית-מקצועית לבין התערבות בהכרעותיה העובדתיות. במקרה הנדון, יש להבחין בין קביעות הרשם ביחס לדמיון שבין הסימנים, קביעות הנמצאות בליבת שיקול הדעת המקצועי של הרשות, לבין הפרשנות המשפטית להוראות הפקודה, שביחס אליה אין לרשם יתרון מובהק על בית המשפט.

החשש להטעיה נבחן לפי מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין, אליו ניתן לצרף גם את מבחן ״השכל הישר״ כמבחן משנה.

העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "IN PURSUIT OF ANSWERS". הבקשה הוגשה עבור מכשור רפואי וכירורגי וכן שירותי רפואה וורטרינריה ושירותים מדעיים.

מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה שמדובר בסיסמה פרסומית, ולא בסימן מסחר. עוד נטען שלא מדובר בשם היכול לשמש כמזהה מקור של המוצרים והשירותים.

נפסק: על מנת לרשום סימן מסחר יש להראות שהסימן בעל אופי מבחין. כלומר כזה שייצור בידול ביחס למוצרים או שירותים המסופקים על-ידי אחרים. האופי המבחין של סימן מסחר הוא זה שמאפשר לציבור לזהות את השירות או המוצר כמגיעים ממקור מסוים. את האופי המבחין בוחנים ביחס למוצרים או לשירותים אותם נועד לסמן סימן המסחר הרלוונטי.

כשמדובר על צירוף של מספר מלים שאלת כשירותו של סימן מסחר להירשם תיבחן על פי משמעות שילוב כלל המילים יחדיו. השאלה היא האם שילוב המילים ניחן באופי מבחין, או שמא הוא מתאר או משבח. כאמצעי עזר בלבד, המהווה שלב אחד בדרך לתשובה, ניתן לבחון מידת התיאוריות של  מרכיביו הנפרדים של סימן המסחר.

במקרה הנדון, משמעות סימן המסחר היא "במרדף אחר תשובות". הסימן מורכב ממילים נפוצות וברורות לרבות הציבור. המבקשת אינה חולקת על כך שהסימן הוא מסר שיווקי, ולטענתה הוא מתאר את חזון החברה.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב בצורת משולש:

הבקשה הוגשה לגבי מוצרי קוסמטיקה וניקוי, מכשירים מדעיים, משקפיים וטלפונים, תכשיטים, ביגוד, תיקים ונעליים, מוצרי נייר ושירותי פרסום ומסחר.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה שמדובר בסימן מסחר הנעדר אופי מבחין, מאחר שמדובר בצורה בסיסית של משולש.

נפסק: אין מחלוקת שאין להקנות לאדם זכות שימוש ייחודית בצורות גיאומטריות בסיסיות באמצעות רישומן כסימני מסחר. עם זאת, אין מניעה לרשום צורות גיאומטריות שאינן בסיסיות או שהן מורכבות.

המבקשת לא הצליחה להוכיח שהסימן המבוקש הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי או שהוא ב"תהליך" לרכישת אופי מבחין, בשל השימוש יחד עם הסימן PRADA באופן המאפשר את רישומו כבר עתה. במקרה הנדון מדובר בצורה פשוטה ובסיסית שנמצאת בשימוש נרחב של הציבור. כמו כן,   המבקשת טוענת לאופי מבחין עקב שימוש בסימן המסחר המבוקש. בנסיבות אלו, הנטל המוטל על המבקשת להראות שהציבור יקשר בין הצורה לבינה משתרע גם הוא על כל המוצרים והשירותים. זה לא הוכח.

הסימן שהתבקש לרישום אינו חריג בצורתו ממשולשים שווי שוקיים אחרים המשמשים הן כרכיבים בסימני מסחר והן כצורת המוצרים עצמם. כמו כן, סימן המסחר לא הוגבל לצבעים מסוימים. ייחודו של הסימן רק בכך שזוויותיו אינן חדות, אך גם תכונה זו היא מינורית ולא בולטת לעין.

העובדות: ערעור על החלטת רשם סימני המסחר בשאלה האם ניתן לרשום סימן מסחר על בסיס יצירה ספרותית. סימן המסחר המבוקש הוא סימן מילולי "דירה להשכיר". רשם סימני המסחר קבע שסימן המסחר יירשם רק ביחס לחלק מהמוצרים שהתבקשו במסגרת הרישום. הבקשה הוגשה עבור סרטי וידאו, משחקי מחשב, תוכנות, ספרים, חוברות ואמצעי חינוך ובידור נוספים, משחקים וצעצועים, פרסומות ושירותי חינוך, בידור, ספורט ותרבות.

המבקשת היא ההוצאה לאור של הספר "דירה להשכיר". המבקשת טוענת שהסימן המבוקש משמש כמזהה מקור, בעיקר נוכח המוניטין הרב שהספר צבר ברבות השנים.

נפסק: כאשר מדובר על רישום סימני מסחר המהווים שם של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, נוצר החשש של הקניית הגנה העודפת על זו של זכויות יוצרים. זאת מאחר שזכות יוצרים היא מוגבלת בזמן ואילו סימן מסחר יכול להיות רשום לנצח.

בחינת המשפט המשווה מעלה שלא שוללים את היכולת לרשום סימן מסחר על יצירה ספרותית רק בשל האפשרות של הגנה העודפת. המסקנה היא שככל שיש הצדקה להכיר בסימן המסחר בהתאם לדיני סימני המסחר ולתכליות שהם באים לקדם, יש לאפשר מסחור מותגים ספרותיים. עם זאת יש להתמודד עם החשש מניצול סימני המסחר לשם הרחבת הגנת זכויות היוצרים, תוך עקיפת פקיעתן.

במקרה הנוכחי מדובר ביצירה בעלת מוניטין רב ומוכרת לכול בישראל; המערערת היא בעלת זכויות היוצרים ביצירה; אין ליצירה גרסאות נוספות או שונות; הוכח כי הצרכנים מקשרים באופן אסוציאטיבי בין השם "דירה להשכיר" ובין היצירה; והמערערת היא המשווקת היחידה שלה.