העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור הביטוי "כריך למי שצריך", לגבי חלוקת מזון ומשקאות לנזקקים.

המבקשים רשמו קודם לכן סימן מסחר מעוצב, הכולל דמות כריך והכיתוב "כריך למי שצריך חינם", לגבי אותם שירותים, ועשו בו שימוש בפועל.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה לרישום הביטוי בטענה שמדובר בסימן מתאר, שלא רכש אופי מבחין מספיק.

נפסק: מקובל לחלק את סימני המסחר לארבע קטגוריות, בהתאם למידת התיאוריות שלהם: סימנים גנריים; סימנים תיאוריים; סימנים מרמזים; וסימנים שרירותיים/דמיוניים. חלוקה זו מאפשר לקבוע את כשירות הרישום ואת היקף ההגנה לאחר הרישום.

סימן מסחר גנרי לא יהיה כשיר לרישום כלל ואילו סימן דמיוני יזכה להגנה הרחבה ביותר. סימנים תיאוריים לא יהיו זכאים להגנה אלא אם יוכח שרכשו אופי מבחין, כתוצאה משימוש. כמו כן, בחינת סימן מסחר תהיה ביחס למוצרים או השירותים אותם הוא מיועד לסמן. סימן המהווה למעשה כינוי הסחורה הוא גנרי וצריך להישאר פתוח לשימוש הציבור.

במקרה הנדון, הביטוי "כריך למי שצריך" ברור ומובן לכל דובר עברית. לא נדרשים הסברים נוספים על מנת להבין שמדובר בשירות של חלוקת כריכים לאנשים הזקוקים לכך. בהתאם, מדובר בסימן תיאורי ואולי אף גנרי.

במקרים מסוג זה יש להוכיח אופי מבחין ברף מאוד גבוה. מבקשי הרישום של סימן המסחר לא הוכיחו אופי מבחין כזה.

העובדות: ערעור על החלטת רשם סימני המסחר, שהורה על מחיקת שלושה סימני מסחר תלת מימדיים של המערערת. סימני המסחר נרשמו לגבי דמות של קוביה הונגרית ונרשמו עבור "תצרפים תלת מימדיים" ושירותי רישוי לפרסום וקידום מכירות.

המערערת הצליחה לרשום בשנת 2012 את סימני המסחר. ב- 2018 ביקשה המשיבה למחוק את סימני המסחר, בקשה שהתקבלה.

נפסק: השאלה שעומדת לדיון היא האם מדובר בסימני מסחר כשירים לרישום. סימני מסחר תלת מימדיים כפופים לתכלית הכללית של סימני מסחר – היותם מקור מזהה עבור הצרכנים. כלומר, סימני מסחר מאפשרים לבעליהם לבדל את מוצריהם מאלו של מתחריהם. הבידול יכול להיות על בסיס אופי מבחין אינהרנטי, כלומר הנובע מאופיו האינהרנטי/טבעי של סימן המסחר (כמו מילים שרירותיות ודמיוניות); ויכול להיות על בסיס אופי מבחין נרכש, כלומר הנובע משימוש.

כאשר מדובר בסימן מסחר תלת מימדי, יש להיזהר מטשטוש הגבולות שבין דיני סימני המסחר לדיני המדגמים/עיצובים או דיני הפטנטים. יש להיזהר מפני מניעה לא מידתית של שימוש בצורות תלת מימדיות. חשוב בהקשר זה לזכור שההגנה על סימני מסחר אינה מוגבלת בזמן (בניגוד לעיצובים/מדגמים ופטנטים).

לאור האמור, הפסיקה קבעה כי לא ניתן כלל לרשום סימני מסחר תלת מימדיים לפי החלופה של אופי מבחין אינהרנטי, אלא רק לפי אופי מבחין נרכש.

העובדות: בקשה לרישום הביטוי "… LOVE MAKES THE HEART COMPLETE " עבור שירותי קמעונאות מקוונים למוצרי צריכה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שמדובר בסיסמה שאינה משמשת כסימן מסחר.

נפסק: לפי הפסיקה, סימני מסחר רבי מילים המשמשים כסיסמאות שיווקיות, ייבחנו לפי אותם המבחנים הרלוונטיים לכל סוגי סימני המסחר, ללא קשר למספר המילים המרכיב אותם. נקבע עוד שיש לבחון האם שילוב כל המילים המרכיבות את סימן המסחר, יוצר אופי מבחין או שמדובר בשילוב מתאר או משבח, שאינם ניתנים לרישום. אמצעי עזר לבחינת הכשירות לרישום היא השאלה האם צירוף המילים משנה את המשמעות המצרפית הרגילה של המילים המרכיבות את סימן המסחר.

יש לבחון עוד כיצד ייתפס סימן המסחר בעיני הצרכנים – רק אם ייראו בו כמורה על מקור המוצרים, יהיה כשיר לרישום. יש לדחות את טענת המבקשת כי האמור אינו עונה עם התפתחות דיני סימני מסחר, וכי מטרת סימני המסחר אינה עוד רק אמצעי לזיהוי מקור מסחרי של מוצר או שירות, אלא אובייקט בעל ערך עצמי. אין כל תמיכה בפסיקה בטענה זו והיא גם אינה נתמכת בלשון החוק. לא ניתן להקנות למבקשת הגנה רחבה מזו הקבועה בדין ביחס לרישום סימני מסחר.

ישנם מספר מבחני עזר בפסיקה שיסייעו בבחינת האופי המבחין של סימן המסחר: תוכן המסר, אופן הצגתו, שפת הצגתו, אורכו, מידת קליטותו, מהות המוצרים ומיהות הקהל הרלוונטי.

העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "PLAY THAT MOVES YOU" עבור ציוד מסחרי לגני משחקים (נדנדות, קרוסלות וכיו"ב). מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שהוא נעדר אופי מבחין, ובהיותו מתאר את המוצרים הרלוונטיים.

מבקשת הרישום טענה שמדובר בסימן מרמז בשל משמעויות רבות של המילה "moves". המבקשת טענה עוד למוניטין בינלאומי בסימן המסחר, אך לא הציגה ראיות לתמוך בכך. מחלקת סימני מסחר עמדה בסירובה.

נפסק: לפי הפסיקה, סימני מסחר רבי מילים המשמשים כסיסמאות שיווקיות, ייבחנו באותו מבחנים, בין אם הם מורכבים ממילה אחת ובין אם הם מורכבים ממספר מילים. נקבע עוד שיש לבחון האם שילוב כל המילים יוצר אופי מבחין או שמדובר בשילוב מתאר או משבח, שאינם ניתנים לרישום. כאמצעי עזר יש לבחון האם צירוף המילים משנה את המשמעות המצרפית הרגילה של המילים המרכיבות את סימן המסחר.

יש לבחון עוד כיצד ייתפס סימן המסחר בעיני הצרכנים – האם ייראו בו כמורה על מקור המוצרים. אם לא, לא יגשים את ייעודו כסימן מסחר. מספר מבחנים יסייעו בכך: תוכן המסר, אופן הצגתו, שפת הצגתו, אורכו, מידת קליטותו, מהות המוצרים ומיהות הקהל הרלוונטי. כמבחן עזר יכולה לשמש השאלה – האם צרכנים צפויים לבקש ממוכר בעסק את המוצרים תוך שימוש בסיסמה.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור הביטוי "שף ליין", לגבי מוצרים למטבח המוסדי והמקצועי ולעניין ייבוא ושיווק של מוצרים אלו.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שהוא חסר אופי מבחין אינהרנטי ונוגע במישרין למהות המוצרים והשירותים הרלוונטיים.

מבקשת הסימן טענה שלמילה "ליין" יש מספר משמעויות ולכן מדובר בסימן מרמז. עוד נטען שסימן המסחר הפך מזוהה עם מבקשת הסימן לאור היקף השימוש בו. מחלקת סימן מסחר עמדה בסירובה לרשום את סימן המסחר.

נפסק: תנאי מהותי לרישום סימן מסחר הוא היותו בעל אופי מבחין אינהרנטי. כמו כן, לא ניתן לרשום מילים הנוהגות במסחר לתיאור מוצר או שירות מסוימים.

האופי המבחין של סימן מסחר נאמד על פני "ציר התיאוריות" שנמתח בין שמות גנריים בצד אחד לדמיוניים בצד השני. בגדר השמות התיאוריים, שלא ניתן לרשום, נכללים גם אלו המתארים תכונות או רכיבים של מוצרים או שירותים לגביהם מבוקש סימן המסחר לרישום.

לפי כל האמור, סימן המסחר המבוקש לרישום נעדר אופי מבחין אינהרנטי והוא אינו כשיר להירשם. שכן, משמעותו הוא סדרת מוצרים המיועדים לטבחים מקצועיים או לשפים. לא מדובר בסימן מרמז, שכן זה דורש מחשבה נוספת מצד הצרכן על מנת להבין את הקשר בינו לבין המוצרים או השירותים הרלוונטיים. במקרה הנדון, הזיקה בין שף לבין מטבח היא מיידית.