העובדות: בקשה להורות על מחיקתו של סימן מסחר רשום הדומה לסימן המסחר שהתבקש לרישום.

הסימן שהתבקש לרישום הוגש לגבי קפה ותבלינים הקשורים לקפה והוא כולל דמות מלצר:

מדובר בסימן מסחר שהיה נושא להליך תחרות, שהוכרע לטובת המבקשים. לאחר שהסתיים הליך התחרות, ובמסגרת המשך בחינת הסימן המבוקש התברר כי קיים רישום של סימן מסחר דומה. סימן מסחר זה כולל דמות דומה לזו שנכללת בסימן המבוקש, ואשר נרשם גם הוא עבור מוצרי קפה ותבלינים:

לאור הדמיון בין הסימנים, קבעה מחלקת סימני מסחר תנאי לפיו תישלח הודעה לבעלי הסימן הרשום לפני שהסימן שבבחינה יאושר ויפורסם להתנגדויות. המבקשים טוענים שיש למחוק את הסימן הרשום. זאת, מאחר שרישומו נובע ממחדל של מחלקת סימני מסחר; כי מאחורי הסימן עומדת החברה המתחרה שהייתה צד להליך התחרות (על אף שבעליו הם חברה אחרת), ורישומו היה בהטעיית הרשם.

נפסק: תחילה, בעלת הסימן הרשום התבקשה להביע עמדתה. לפי עמדה זו, לא נפל פגם בהליך הרישום של סימנה ואין דמיון מטעה בין הסימנים. בהתאם, אין צורך עוד במסירת הודעה לבעלת הסימן הרישום, והיא גם מנועה מלהתנגד לרישום הסימן המבוקש. בהתאם, הסימן המבוקש מאושר והוא יפורסם להתנגדויות.

לעניין ביטול הסימן הרשום – יש לדחות את טענת המבקשים לעניין מחדל של מחלקת סימני מסחר.

העובדות: התובעת והנתבעת הן חברות העוסקות בתחום הנדל"ן בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט. התובעת מבקשת צו שיימנע מהנתבעת להשתמש בשמה מכוח הוראה בחוק החברות, וכן להימנע משימוש גורף בצירוף "ישראל אירופה". פנייה מוקדמת של התובעת לרשם החברות להורות לנתבעת לשנות את שמה נתקלה בסירוב.

נפסק: חוק החברות אוסר על רישום חברה בשם הזהה לזה של תאגיד אחר או הדומה לו עד כדי לטעות, או שם שיש בו משום תרמית או הטעיה. איסור זה הוא חריג לכלל הקבוע בחוק החברות לפיו חברה רשאית להירשם בכל שם שבעלי מניותיה יבחרו.

לשם איזון בין זכות החברה לבחור לעצמה שם לבין האינטרס להגן על הציבור מפני הטעיה, נקבע שיש לבחון את השם הנבחר לפי "המבחן המשולש". המבחן המשולש מקורו בדיני סימני מסחר והוא כולל שלושה מבחני משנה הכוללים את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות והלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין.

מבחן המראה והצליל – המבחן המרכזי מבין השלושה ומהותו השוואת החזות והצליל של השמות. זאת תוך השוואת שני הסימנים בשלמותם, מתן משקל לרושם הראשוני הנוצר והתחשבות בזכרון הבלתי מושלם של הצרכן. ההשוואה תיעשה תוך מתן משקל לשם המסחרי בו מוכרות החברות – "ישראל אירופה", ולא בשמן המלא.

העובדות: בקשה לביטול סימן מסחר הכולל את השם ARAMIS. הסימן הרשום נרשם עבור תוכנות מחשב ושירותים עסקיים.

מבקשת הביטול היא חברה הפעילה בתחום הסייבר. מבקשת הביטול הגישה שתי בקשות לרישום סימני מסחר לגבי תוכנות וחומר מחשב, הכוללות את השם ARAMIS.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימני המסחר של מבקשת הביטול בשל הסימן הרשום.

נפסק: על מנת להכריע בבקשה לביטול סימן בשל היעדר שימוש יש לבחון האם הייתה לבעלת הסימן כוונה להשתמש בתום לב בסימן המסחר. בהעדר כוונה כזו, הסימן יבוטל. אם תוכח כוונה, יש לבדוק האם היה שימוש בפועל בסימן. כמו כן, יש לבדוק האם היו נסיבות מיוחדות שמנעו שימוש בסימן המסחר. בפסיקה נקבע עוד שלרשם סימני המסחר נתון שיקול דעת שלא לבטל את סימן המסחר, גם במקרה שבו מתקיימים התנאים לביטולו.

תכלית הליך הביטול של סימני מסחר היא להבטיח שמרשם סימני המסחר ישקף את המציאות המסחרית.

בבקשה לביטול סימן מסחר רשום נטל השכנוע רובץ על מבקש הביטול. מבקש הביטול נדרש להציג ראשית ראיה על מנת להעביר את הנטל לבעלי הסימן הרשום.

ראיות בעלת הסימן הרשום מוכיחות כי אכן הייתה לה כוונה לעשות שימוש בסימן המסחר.

לעניין השימוש בפועל – אין הגדרה פוזיטיבית בחוק למונח "שימוש", ולאור ההגדרה הרחבה בחוק, יש לפרש את המונח במובנו הרחב ביותר.

העובדות: התנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים הכוללים את המילה נח'לה בעברית ובערבית, בצבע אדום. סימני המסחר התבקשו עבור קטניות ופירות מיובשים שונים וכן עבור מוצרי חיטה, דגנים, תבלינים וקפה.

המתנגדת היא הבעלים של סימני מסחר רשומים לגבי המילה "אלנח'לה" בעברית ובערבית בצבע ירוק. סימן המסחר "אלנח'לה" משמש לייצור ושיווק מוצרי קפה, פיצוחים ומוצרי מזון אחרים.

בעבר ובמקביל התנהלו ומתנהלים הליכים נוספים לעניין סימני המסחר של הצדדים. במסגרת אלו הושגו גם הסכמות בין הצדדים לגבי השימוש של כל צד בסימני המסחר שלו.

נפסק: עילת ההתנגדות העיקרית היא טענה לדמיון מטעה בין סימני המסחר של המבקשת לסימן המסחר הרשום של המתנגדת.

המבחן המקובל לבחינת קיומה של סכנת הטעיה, הנגרמת כתוצאה מקיומו של דמיון מטעה בין הסימנים, הינו "המבחן המשולש". המבחן כולל את מבחני המשנה הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין. אופן יישומם של מבחנים אלו בכל מקרה ומקרה אינו נעשה לפי סטנדרטים אחידים והוא מושפע מאופיו המבחין של הסימן הרשום ומהיקף ההגנה לה הוא ראוי.

מבחן המראה והצליל – זה המבחן המרכזי. הערכת הדמיון בין סימני המסחר נעשית לפי הסימנים בשלמותם אך תוך שימת לב לרכיב הדומיננטי בהם, כרעיון המרכזי. קיים דמיון רב ברכיב הדומיננטי – "אלנח'לה"/"נח'לה", גם במבחן הצליל.