העובדות: בקשה לביטול ומחיקה של סימני מסחר רשומים מעוצבים, הכוללים את הצירוף BMX.

הבעלים של סימני המסחר הרשומים הוא יבואן אופניים. במסגרת רישום סימן המסחר הודה היבואן כי הצירוף BMX הוא בשימוש יצרנים ויבואנים רבים. אולם, היבואן טען עוד כי כל אחד מהם עושה שימוש בעיצוב שונה ומצרף אליו רכיבים שונים.

היבואן שלח מכתבי התראה ליבואני אופניים בטענה שהם מפרים את סימן המסחר הרשום על שמו, למרות שהם עושים שימוש בעיצוב אחר. בעקבות זאת הוגשו שתי בקשות לביטול ולמחיקה, שאוחדו לדיון אחד.

נפסק: במסגרת הליך זה הוגש הסכם פשרה בין הצדדים והתבקשה סגירת ההליך. אולם, לרשם סימני המסחר נתונה סמכות לדון בבקשות מחיקה וביטול שהוגשו ובהסכמי הפשרה של הצדדים. הרשם אינו חייב לקבל כל הסכם פשרה, שכן התוצאה עלולה להיות הותרת סימני מסחר בלתי כשירים במרשם.

הבקשות לביטול ומחיקה מבוססות על נימוק דומה – למרות שסימן המסחר הרשום הוא מעוצב, בעליו מנסה לאכוף זכויות לגבי הצירוף המילולי שבו.

בעל סימן המסחר הרשום טען במסגרת הליכי הבחינה של סימן המסחר כי גופים רבים עושים בו שימוש, אך בעיצובים שונים. למרות זאת, לפי החומרים בהליך ניכר שבעל סימן המסחר מנסה לנכס לעצמו זכויות בצירוף המילולי עצמו, ללא עיצוב כלשהו.

העובדות: בקשה לביטול פטנט שנרשם עבור סינון תוכן לא רצוי מדפי אינטרנט. מדובר באמצאה הבוחנת את המבנה היררכי של הפרזנטציה שנבחנת – כלומר, אילו חלקים מהווים חלק של חלקים אחרים. ההחלטה האם ואיזה תוכן יש להסיר נקבעת לפי מיקומו של התוכן הלא רצוי בתוך המבנה ההיררכי. המטרה היא שהדף שיוצג לגולש ישמור ככל שניתן על המראה המקורי שלו .

מבקשת הביטול טוענת שהפטנט נרשם למרות העדר חידוש – כלומר, האמצאה נכללה כבר במלואה בפרסומים קודמים. מבקשת הביטול טענה עוד שהאמצאה נעדרת התקדמות המצאתית – כלומר, היא הייתה מובנה מאליה מבחינת בעל המקצוע הרלוונטי.

נפסק: מבקשת הביטול הציגה מספר פרסומים המתיימרים לכלול את האמצאה בשלמותה. יש לדחות טענה זו שכן כל הפרסומים מציגים פתרון טכנולוגי שונה, ולכן לא ניתן לומר שהם שוללים חידוש. השוני בא לידי ביטוי בכך שאף אחד מהפרסומים אינו מזהה את מבנה הפרזנטציה בכללותה או קשרי גומלין בין חלקיה. לחלופין, הפרסומים אינם לוקחים בחשבון את מבנה הפרזנטציה לצורך קבלת ההחלטה אילו תכנים יש לסנן.

יש לדחות גם את הטענה להעדר התקדמות המצאתית. על מנת לבסס טענה זו, היה על מבקשת הביטול להראות כי הצירוף של הפרסומים שהציגה מוכיח שהאמצאה הנתבעת בפטנט היא מובנת מאליה.

אולם, מבקשת הביטול לא הבהירה כיצד השילובים של הפרסומים שהציגה מובילים לאמצאה באופן מובן מאליו.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור השם "CyCognito". הסימן התבקש לרישום עבור תוכנות ושירותים מקוונים בתחום אבטחת המידע, המיועדים לארגונים ולא למשתמש הפרטי.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שקיים דמיון מטעה לסימן מסחר הרשום עבור השם "COGNITO" וביחס לאותם מוצרים ושירותים.

נפסק: לשם בחינת כשירותו של הסימן המבוקש לרישום יש לבדוק האם קיים דמיון מטעה ביחס לסימן הרשום האחר.

בחינת דמיון מטעה נעשית לפי שלושה מבחנים עיקריים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר.

המבקשת טענה תחילה כי הרכיב המשותף לסימנים – COGNITO – הוא מילה תיאורית בתחום של אבטחת המידע. לכן, לטענת המבקשת, מדובר ברכיב בעל משמעות פחותה בעיני הציבור לגבי הדמיון בין סימני המסחר. יש לדחות את הטענה משום שזו לא הוכחה. אמנם, המונח INCOGNITO מוכר בתחום המחשבים. עם זאת, לא ניתן לגזור מכך שגם המונח COGNITO מוכר לציבור. ראיות המבקשת – מילון אחד הכולל הגדרה של המונח ומספר לא רב של סימני מסחר רשומים בתחום הכוללים אותו – אינן מוכיחות שמדובר במילה תיאורית.

לגבי מבחן המראה והצליל – מדובר במבחן הראשון ולעיתים המרכזי. במסגרתו יש להשוות את סימני המסחר בשלמותם, תוך מתן דגש לרכיבים הדומיננטיים ולרושם הראשוני הנוצר בעת ההשוואה.

העובדות: התובע הוא צלם מקצועי, בולט בתחומו ושזכה בפרסים שונים על עבודתו. התובע הוא היוצר של צילום אומנותי של מחזור ושופר עתיק ששימשו את הקהילה היהודית בקינשאסה קונגו.

הצילום פורסם באתר של הנתבעת, שהיא גוף המספק שירותי קהילה בעיר ערד, בחינם ושלא למטרת רווח. הפרסום היה במסגרת הודעה על קיום תפילת יום כיפור בשיתוף פעולה עם תנועת חב"ד. לאחר זמן קצר הועבר הצילום לארכיון האתר של הנתבעת.

נפסק: זכות יוצרים תהא ביצירה שהיא "מקורית". לפי הפסיקה קיימים שני מבחנים לבחינת שאלת המקוריות – מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה. שני אלו אינם מציבים רף גבוה בפני המבקש להגן על יצירתו בזכויות יוצרים.

במקרה הנדון, התובע הוכיח שמדובר ביצירה מקורית בבעלותו, הזכאית להגנה. כך בהשקעה הכרוכה בנסיעה לקונגו, וכך באלמנט האמנותי הקיים בצילום.

הנתבעת טענה שהשימוש שעשתה בצילום חוסה תחת הגנת "שימוש הוגן". דוקטרינת השימוש ההוגן נועדה לאפשר שימושים מסוימים שנתפסים כרצויים מבחינת התכלית החברתית שלהם. זאת, גם אם השימוש ביצירה מהווה הפרה של זכות יוצרים. מדובר בטענת הגנה שהנטל להוכיחה מוטל על הנתבע.

רשימת השימושים המהווים שימוש הוגן לפי החוק אינה רשימה סגורה. אולם, במקרה הנדון, קשה לראות כיצד השימוש של הנתבעת מהווה שימוש הוגן.

העובדות: ערעור על החלטת רשם סימני המסחר, שדחתה התנגדות לרישום סימן מסחר, שהוגשה על ידי בעלת המותג DOVE. ההתנגדות הוגשה נגד בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכולל דמות יונה. בהחלטת רשם סימני המסחר נקבע שההבדלים העיצוביים בין סימני המסחר מונעים הטעיה.

נפסק: אמנם, קיימים הבדלים חזותיים בין דמויות היונה שבסימן המסחר של המתנגדת לעומת סימן המסחר שנרשם. אולם, כפי שקבע ביהמ"ש העליון במקרה דומה, בנסיבות העניין לא מדובר בשיקול העיקרי.

לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, יש מקרים בהם סימן המסחר מגלם מסר רעיוני כלשהו, מעין אמנות קונספטואלית. לכן, במקרים מסוימים מתקיימת הפרה גם אם מדובר בסימני מסחר השונים זה מזה בחזות ובצליל. זאת לאור העובדה שההשוואה שעורך הצרכן היא לפי הרושם הכללי שהוטבע במוחו, והוא אינו מסוגל לעמוד על פרטי הסימנים.

החלטת הרשם אכן כוללת דיון נרחב בהבדלים בין הדמויות, תוך התחשבות בזכרונו הבלתי מושלם של הצרכן. עם זאת, נראה שהיישום בפועל של עקרון זה לא נעשה בהתאם לפסיקה, ויש לקבוע כי מתקיים דמיון מטעה בין סימני המסחר.

הערעור התקבל. סימן המסחר של המשיבה נמחק מפנקס סימני המסחר.