העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב, המהווה קווי מתאר של דמות כדורסל, הכוללת תבנית פסים.

המבקשת טענה שמדובר בסימן המהווה "מראה חזותי", כלומר עיצוב המופיע על גבי המוצרים השונים המשווקים על ידה. המוצרים לגביהם התבקש הסימן לרישום הם כדורי משחק, משחקים וצעצועים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן המבוקש בטענה שלא מדובר בדמות המאפשרת זיהוי מקור המוצרים במבקשת.

נפסק: אין מניעה מרישום הסימן כדמות עגולה דו ממדית. המחלוקת היא האם תבנית הפסים הנכללת בסימן, כשהיא חלק מעיצוב המוצר והמראה החזותי שלו, למשל על גבי כדורסל, כשירה לרישום כסימן מסחר.

תבנית הפסים על גבי מבקשת הסימן שייכת לקבוצת סימני מסחר המכונה באיחוד האירופי "Position Marks" או "סימני מנח" בעברית. סימני מנח מספקים הגנה על יישומו של אותו חלק עיצובי מסוים המצוי על גבי מוצרים שונים.

סימני מנח נבחנים ככל סימן מסחר אחר, מילולי או עיצובי. אולם, בשל היותם חלק מהמוצר, יש להוכיח אופי מבחין (אינהרנטי או נרכש) ברף גבוה יותר. בנוסף, יש לבחון האם הצרכן יוכל לזהות את חריגותו של העיצוב ביחס ליתר העיצובים המקובלים בתחום. יש לבחון גם את מיקום סימן המסחר על גבי המוצר – מיקום זה צריך "לשדר" שלא מדובר במיקום מקרי אלא בכזה המיועד לזהות את מקור המוצרים.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב, הכולל דמות של יוני והכיתוב "היונה". הבקשה הוגשה לרישום ביחס טחינה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן המבוקש בשל דמיון מטעה לסימן מסחר רשום עבור הביטוי "טחינה יונת השלום".

נפסק: השאלה היחידה שיש להכריע בה היא האם קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימן המסחר הרשום "טחינה יונת השלום". שאלת הדמיון המטעה נבדקת לפי המבחן המשולש, שכולל את מבחני המשנה הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וצינורות השיווק; ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו צורף עם הזמן גם מבחן השכל הישר.

לגבי מבחן המראה והצליל – ההשוואה בין סימני המסחר תיערך בהסתכלות על הסימנים בכללותם. עם זאת, יש לשים דגש מיוחד על הרכיבים הדומיננטיים בהם וזאת לאור זכרונו הבלתי מושלם של הצרכן.

הרכיב הדומיננטי בשני סימני המסחר הוא רכיב היונה. הדמיון מתחזק בשל שני גורמים עיקריים: הראשון – היונה מהווה רכיב שרירותי, היוצר קשר חזק בזכרונו של הצרכן בין רכיב זה לבין המוצר והיצרן; השני – רכיבים נוספים בשני סימני המסחר קשורים ליונה בקשר הדון. כך לגבי הביטוי "יונת השלום" המתקשר ליונה האוחזת ענף של עץ זית. זאת בזמן שבסימן המבוקש מופיעה יונה על גבי ענף.

במבחן הצליל קיים אמנם הבדל מסוים.

העובדות: התובע והנתבעים מנהלים עסקים למכירת גלאי מתכות.

חיפוש בגוגל לפי שם העסק של התובע, "גן ארז" מעלה הודעות ממומנות של הנתבעים. הודעות אלו כוללות שימוש בשמו של התובע, כמו גם בווריאציות שונות של השם (כמו "גו ארז" או "גם ארז").

טענת התובע היא כי השימוש בשמו ובשם עסקו עולים כדי ביצוע עוולת גניבת עין.

נפסק: עילת גניבת העין דורשת את קיומם של מוניטין של התובע ושל חשש להטעיה.

לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, יש לסווג תחילה את השם הרלוונטי, לפי ארבע הקטגוריות של סימני מסחר – שמות גנריים; שמות תיאוריים; שמות רומזים; שמות שרירותיים/דמיוניים. הראשונים לא יזכו להגנה כלל ואילו האחרונים יזכו להגנה הרחבה ביותר.

במקרה הנדון מדובר בשם שרירותי, שהוא שמו הפרטי והמשפחתי של התובע. לכן, מדובר בשם שנהנה מההגנה הרחבה ביותר.

לגבי היסוד ההטעיה – הבחינה תהיה לפי מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הטובין וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין.

לגבי מבחן המראה והצליל – כאשר מדובר בשימוש בסימן מסחר זהה, אין צורך להוכיח הטעיה. כאשר קיימת תוספת מילולית או ויזואלית, יש להראות שמדובר בתוספת דומיננטית המבדלת בין השמות.

במקרה הנדון, הנתבעים עשו שימוש בשמות שכוללים את שמו של התובע או ווריאציות שלו, יחד עם תוספות שאינן דומיננטיות ושמשמעותן שולית לשם העסק.

העובדות: תביעה להפרת זכויות יוצרים בשל שימוש בתמונה של התובע, צלם במקצועו. התמונה מופיע הרב עובדיה יוסף בביתו.

הנתבעת היא עמותה הפעילה על מנת לסייע בהשתלבותם של ישראלים ממוצא אתיופי. לטענת הנתבעת השימוש בתמונה נעשה במטרה לתת כבוד לרב עובדיה יוסף, כמי שהיה הראשון להכיר ביהדות יוצאי אתיופיה.

נפסק: התובע הוכיח שהצילום הוא יצירה מקורית. יתרה מכך, מדובר ביצירה בעלת איכות אמנותית מיוחדת. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהשירות הבולאי בחר בתמונה לשם הנפקת בול ממלכתי במלאת שנה לפטירת הרב עובדיה יוסף.

הנתבעת טענה שעשתה בצילום "שימוש הוגן" – כביקורת על הממסד הרבני שאימץ באיחור ניכר את פסיקת הרב עובדיה יוסף. יש לדחות טענה זו. אחד השימושים החוסים תחת שימוש הוגן הוא אמנם ביקורת. עם זאת, הביקורת צריכה להיות מופנית כלפי היצירה עצמה. במקרה הנדון, הצילום הוא רק כלי שרת לביקורת של העמותה ביחס לממסד הרבני.

הנתבעת הפרה גם את זכותו המוסרית של התובע. אמנם, מטרת השימוש בצילום הייתה ראויה – על מנת להודיע ליוצאי העדה האתיופית על השינוי ביחס הרבנות כלפיהם. עם זאת, אין בכך כדי להפקיע את ההגנה על הזכות המוסרית.

התביעה התקבלה.

העובדות: בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים, המורכבים מהביטויים הבאים: STRATEGIC COMMERCIAL AIRCRAFT LIQUIDITY ENTERPRISE; ו- STRATEGIC COMMERCIAL AVIATION LIQUIDITY ENTERPRISE. הבקשות הוגשו עבור שירותי חכירת מטוסים ושירותים פיננסיים בתחום התעופה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שמדובר בסימני מסחר חסרי אופי מבחין.

נפסק: פקודת סימני מסחר אינה מגבילה את מספר המילים שניתן לכלול בסימן מסחר מסוים. אולם, ברור שלא כל מילה או צירוף מילים יכולים להירשם כסימן מסחר ולהקנות זכות שימוש ייחודית.

כשירותו לרישום של סימן מסחר רב מילים תיבחן לפי משמעות השילוב של כל המילים יחדיו. כמבחן עזר, ניתן לבחון את מרכיביו הנפרדים.

במקרה הנדון, הסימנים המבוקשים אינם יוצרים משפט תקין תחבירית, ולא מדובר בשילוב מילים היוצר רצף בעל משמעות. כמבחן עזר, כל אחת מהמילים נוגעת לאספקטים מסוימים בפעילות המבקשת. לכן, מדובר במילים מרמזות לכאורה. עם זאת, גיבוב המילים חסר אופי מבחין ואינו יכול למלא תפקיד של סימן מסחר. בשל כך, הסימנים המבוקשים אינם כשירים לרישום.

כדי שסימן ירשם כסימן מסחר, עליו למלא את ייעודו של סימן המסחר, כמזהה מקור. השאלה הקריטית בהקשר זה הוא כיצד סימן המסחר נתפס בעיני הציבור הרלוונטי. לעניין זה, הצרכן זקוק לציון קצר אשר יישמר בזיכרונו. בנוסף, על סימן המסחר להיות גם בעל אופי מבחין.