העובדות: התנגדות לרישום סימן המסחר Tick different. סימן המסחר הוגש לרישום על ידי חברת SWATCH לגבי מוצרים אלקטרוניים שונים.

לאחר שסימן המסחר אושר לרישום, חברת Apple הגישה התנגדות בטענה שהסימן המבוקש דומה באופן מטעה לסימן המסחר שבבעלותה, Think Different, שהוא לטענתה מוכר מאוד ומזוהה עמה בזכות השקעתה הרבה בפרסום.

נפסק: השאלה העומדת לדיון היא האם קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימן THINK DIFFERENT.

המבחן להכרעה בשאלת הדמיון הינו המבחן המשולש הכולל את מבחני המראה והצליל; סוג הסחורות והלקוחות וצינורות השיווק; ויתר נסיבות העניין. למבחנים אלו התווסף בשנים האחרונות מבחן נוסף, הוא מבחן "השכל הישר".

ההשוואה בין סימני המסחר לשם בחינת דמיון מטעה היא בשקלול כל הנסיבות. כך, דמיון חזותי וצלילי נמוך יכול להתעצם בשל דמיון משמעותי בסוג הסחורות ובקהל הלקוחות. כמו כן, אופי מבחין משמעותי של הסימן המוקדם עשוי להגביר את החשש להטעיה.

המתנגדת לא הציגה ראיות שיתמכו בטענתה כי הסימן THINK DIFFERENT הוא מפורסם מאוד. בנוסף, השימוש בסימן מסחר זה יחד עם סימני מסחר נוספים, כמו גם טיבו של הסימן כקריאה שיווקית, מפחיתים במידה ניכרת את אופיו המבחין. בנסיבות אלו, על המתנגדת מתגבר הנטל להראות שהסימן המוקדם רכש אופי מבחין בנפרד מיתר סימני המסחר. במקרה הנדון, המתנגדת לא הוכיחה אותו רושם נפרד.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור המילה "בלאק", ביחס לקנאביס למטרות רפואיות.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שמדובר בסימן הנעדר אופי מבחין.

נפסק: השאלה העומדת לדיון היא האם שם של צבע הוא בעל אופי מבחין מולד (אינהרנטי). סימן מסחר ייחשב לחסר אופי מבחין אם הוא מקובל או משותף במסחר, או אם הוא צריך להישאר פתוח למסחר.

לפי פסיקה קודמת של רשם סימני המסחר, שם של צבע נתפס מטבעו כחסר אופי מבחין. חריג לכך הוא מקרה שבו לא ניתן לראות בצבע כמאפיין של הטובין. במקרה כזה הצרכן יראה בשם הצבע כמזהה מקור ולא כתיאור או תכונה של הטובין.

המבקשת טוענת שהסימן המבוקש נכנס לגדר המקרים החריגים. זאת מאחר שהצבע השחור אינו מאפיין של קנאביס. לא ניתן לקבל טענה זו. אמנם לא מדובר בזיקה מיידית בין הצבע השחור למוצרי קנאביס. עם זאת, מדובר בהבדל של מידה ולא של מהות. כפי שמצאה הבוחנת במחלקת סימני מסחר, ישנם מוצרי קנאביס הידועים בצבעם הכהה, ולכן מכונים "השחורים".

ממצאי הבוחנת מעלים עוד שתפרחות הקנאביס הן בעלות צבעים שונים ולכן הצבע הוא רכיב שמתאר אותן. בנוסף, ישנם זנים שצבעם הסגול מעמיק והופך לשחור בתקופת הפריחה.

יתרה מכך, ישנם צבעים בסיסיים (כלומר שאינם מהווים גוון ייחודי), שיש להשאיר פתוחים לשימוש הציבור.

העובדות: התנגדות לרישום סימני מסחר – asos – סימן מסחר אחד עבור השם עצמו והשני סימן מסחר מעוצב. הסימנים התבקשו עבור תוכנות ואפליקציות לצורך שיווק קמעונאי של מוצרי אופנה.

המתנגדת היא חברת ASUS, חברה גלובאלית העוסקת בשיווק מוצרים בתחומי המחשב והסלולר.

נפסק: השאלה שבמחלוקת: מידת הדמיון בין סימני המסחר של הצדדים. שאלה זו נבחנת לפי המבחן המשולש הכולל את מבחן המראה הצליל; מבחן סוג סחורות, צינורות השיווק וסוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף בשנים האחרונות מבחן השכל הישר.

במשפט האירופי והבריטי הוצע לבחון את החשש להטעיה ב"תרחיש רכישה רגיל" – כלומר, האם צרכן המכיר את הסימן המוקדם (של המתנגדת), ייטה לבחון את מוצרה של המבקשת מתוך אמונה שגויה שמדובר באותו מקור או במקור קשור.

מבחן המראה והצליל – ההבדל באות O (לעומת U) מייצר צליל שונה. אולם, מדובר ברכישת מוצרים שהיא לרוב מקוונת. לכן, הרכישה מתבצעת על בסיס מראה הסימנים יותר מאשר צליליהם. סיכום הדברים הוא שקיים דמיון מסוים במראה ובצליל סימני המסחר.

סוג הסחורות, צינורות השיווק, סוג הלקוחות – לשם הערכת הדמיון במבחן זה ניתן להעזר במבחני עזר: טבע הסחורות והרכבן; אופן השימוש בסחורות; צינורות המסחר הרגילים. אם לפי אחד מהם מצביע על קרבה או דמיון, יש מקום להסיק שמדובר בסוגי סחורות דומים.

העובדות: בקשה לביטול סימני מסחר שנרשמו על ידי חברת Orange ביחס לצבע הכתום. סימני המסחר נרשמו עבור התקנים ושירותים בתחום התקשורת והטלקומוניקציה.

ביטול סימני המסחר התבקש על בסיס טענה לאי שימוש בהם במשך שלוש שנים.

נפסק: סימני המסחר נרשמו ביחס לצבע הכתוב כשלעצמו, ואין מדובר ברישום ביחס לצורת ריבוע בצבע כתום.

אורנג' טענה שנעשה שימוש בסימני המסחר, וזאת ביחס לפעילות של מכון מחקר וקשר עם חברות הזנק. אולם, לא מדובר בשימוש בקשר לסחורות או השירותים הנכללים בפרטות סימני המסחר.

טענה נוספת של אורנג' היא לשימוש של ישראלים בחו"ל בשירותי סלולר במסגרת "שירותי נדידה". גם שימוש זה לא מהווה שימוש בישראל שיכול למנוע ביטול לפי הוראות הפקודה, בדיוק כפי שרכישת בגדים על ידי ישראלים בחו"ל, תחת סימן מסחר מסוים, אינה מהווה שימוש בישראל באותו סימן.

אורנג' טענה עוד שקיימות נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות הימנעות מביטול הרישומים – הסכם הפרידה מחברת פרטנר, במסגרתו נאסר עליה לעשות שימוש בסימני המסחר. לפי הדין, נסיבות מיוחדות אלו צריכות להיות אובייקטיביות ולא תלויות במעשי בעלת סימני המסחר. במקרה הנדון מדובר על החלטה עסקית שהביאה להפסקת פעילות של אורנג' בישראל. ככלל, לא ניתן לראות בהחלטה עסקית כנסיבה מיוחדת שמצדיקה אי שימוש בסימני מסחר.

טענה נוספת של אורנג' היא שהמוניטין שלה בסימני המסחר ממילא ימנע שימוש בהם, גם אם סימני המסחר יימחקו.

העובדות: תביעה להפרת הזכות המוסרית בצילומים של משחק כדורסל.

בתביעה נטען שצילומים של התובעת הוצגו מבלי שניתן לה קרדיט. עוד נטען שהצילומים עברו עריכה המהווה גם היא פגיעה בזכות המוסרית של התובעת.

נפסק: אין מחלוקת שליוצרת יש זכויות יוצרים בצילומים של אירוע ספורט – משחק כדורסל.

בהתאם לזכות המוסרית חלה חובה לתת קרדיט ליוצר. מאחר שהזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה, אין ספק שהיא בידי התובעת. מבחינת הראיות עולה שהצילומים של התובעת הוצגו במשך חצי שנה, מבלי שניתן לה קרדיט. לכן, הופרה הזכות המוסרית לעניין מתן קרדיט.

הזכות המוסרית כוללת גם את הזכות לשלמות היצירה. פגיעה בזכות זו מותנית בשניים: שינוי צורה או פעולה פוגענית ביצירה; פגיעה בשמו או בכבודו של היוצר בעקבות פעולות אלו.

במסגרת בחינת השאלה האם הופרה הזכות לשלמות היצירה יש להסתייע במבחנים שבחוק. בין אלו: אופי היצירה הנדונה; אופי הפעולה ומטרתה; הצורך בעשיית הפעולה לעומת מידת הפגיעה ביוצר.

בחינת עדות התובעת מעלה שהשינויים שבוצעו בצילומים שמרו על המסר שניסתה להעביר בצילומים – מסר של אווירה ושחקנים, של אולם, של משחק ושל אנשים. למעשה, מסר זה אף הודגש והובלט בעריכת הצילומים. בהתאם, לא מתקיים התנאי של פגיעה בשמה או בכבודה של היוצרת.

התביעה התקבלה לעניין העדר קרדיט.