העובדות: תביעה להפרת זכות יוצרים והפרת הזכות המוסרית.

התובעים והנתבע כתבו במשותף ספר הדרכה. הנתבע פרסם סרטון ברשת האינטרנט שבו הציג את הספר, תוך טשטוש שמותיהם של התובעים. הסרטון מהווה פרסומת של קורס המועבר על ידי הנתבע.

נפסק: הזכות המוסרית כוללת את זכותו של היוצר ששמו ייקרא על יצירתו, ושלא יוטל פגם ביצירה או ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר.

במקרה הנדון ברור שלכל אחד מהשלושה – שני התובעים והנתבע – יש זכות מוסרית בספר הרלוונטי. טשטוש שמות התובעים על גבי הספר מהווה פגיעה בזכות המוסרית שלהם כי שמם ייקרא על גבי יצירתם, וכן שלא יוטל פגם, שינוי או סילוף ביצירה.

לא ניתן לקבל את הטענה של הנתבע לגבי ההצדקה של הטשטוש – למנוע הטעיית הצופים כי הקורס מועבר על ידו בלבד. שימוש בדרך פעולה זו, מבלי ליידע את התובעים ולקבל את הסכמתם, לא מאיין את הפגיעה בזכות המוסרית.

לא ניתן לקבל גם את יתר טענות הנתבע, המתבססות על החריגים בחוק לגבי פעולה סבירה בנסיבות העניין. ראשית, מדובר בחריג המתייחס להטלת פגם ביצירה ואילו במקרה הנדון מדובר על מתן קרדיט. גם נסיבות העניין אינן מגלות שמדובר בפעולה סבירה ואינן עונות על השיקולים בחוק המקימים את החריג להפרה.

העובדות: בקשה למתן צו מניעה זמני לגבי השימוש במילה "פרופורציה". התובעת ומבקשת הסעד הזמני היא הבעלים של סימן מסחר רשום עבור השם "פרופורציה PROPORZIA".

הנתבעת עושה שימוש בשם "פרופורציה" במסגרת אתר האינטרנט שלה – "כמהזה", המספק תכנים לצרכנים לגבי תחומי המסחר הנסקרים בו.

לטענת התובעת, השימוש במילה "פרופורציה" נעשה על מנת למכור את שירותיהן של שלוש מתחרות של התובעת – נאטורפיל, care ו- H.Clinic.

נפסק: המשיבה אכן עושה שימוש בסימן המסחר הרשום של המבקשת. השאלה היא האם מדובר בשימוש אמת, שמותר לפי פקודת סימני המסחר.

התובעת לא הציגה ראיות שיתמכו בטענותיה: שהשימוש בסימן המסחר נועד לגרום לגוגל להוביל לאתר של המשיבה; שהשימוש משפיע על הכותרת והתיאור בתוצאות החיפוש; או שהשימוש בסימן המסחר נועד למכור את שירותי המתחרות.

בנוסף, לא ניתן לקבוע כבר במסגרת הבקשה לסעד זמני שלא מדובר בשימוש אמת. בפסיקה קודמת נקבע ששימוש במילות מפתח הכוללות סימן מסחר רשום, על מנת להכווין גולשים לאתר, אינה מהווה הפרה. המקרה הנדון אמנם שונה, מאחר שמדובר בשימוש בסימן המסחר באתר האינטרנט עצמו. למרות זאת, אין בכך כדי לשנות את הקביעה הקודמת של בית המשפט, לגבי יכולותיו של הגולש לבחור את התוצאות המתאימות לו.

בשלב זה של הדיון לא הוכח שגולשים יוטעו לחשוב שהאתר של הנתבעת הוא האתר של התובעת, וכי השימוש בסימן המסחר הרשום הביא לירידה או שינוי משמעותי בשיעור הכניסות לאתר התובעת.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור הביטוי "DEEP OPTO PROFILING". הבקשה הוגשה לגבי כימיקלים וערכות המשמשים לביצוע פרוטוקולים מדעיים ושירותים לגבי פרוטוקולים אלו.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה שבחינת מרכיביו של סימן המסחר מעלה שמדובר בסימן תיאורי וחסר אופי מבחין.

נפסק: השאלה לדיון היא האם מדובר בסימן מסחר בעל אופי מבחין מספיק לצורך רישומו.

מבקשת הרישום טענה שמדובר בסימן מרמז ולא תיאורי. ההבחנה בין סימן מסחר מרמז לתיאורי הוגדרה בפסיקה. לפי הבחנה זו, הבנת הקשר בין השם המרמז למקורו מצריכה מחשבה נוספת מהצרכן.

המבקשת צודקת בטענה כי יש לבחון את סימן המסחר בכללותו ולא לפרקו למרכיבים נפרדים. אולם, בחינה כמכלול מחייבת גם את בחינת מרכיבי סימן המסחר ואיתור משמעותם.

אין מחלוקת שהרכיב OPTO הוא קיצור מקובל של המילה optic. משמעות הרכיב profiling הוא יצירת פרופיל. הצירוף optical profiling הוא צירוף מקובל לטכניקה בתחום הרלוונטי. גם הרכיב deep הוא רכיב מתאר של הטכנולוגיה. לאור האמור, הצירוף כולו אינו מייצר משמעות חדשה ומרמזת, אלא מהווה תיאור של טכנולוגיה שנעשה בה שימוש בתחום פעילותה של המבקשת, ובכלל זה ע"י המבקשת עצמה.

הקביעה לגבי אופיו של סימן מסחר – מרמז או מתאר – היא ביחס לסחורות והשירותים לגביהם מתבקש רישומו.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכולל את הביטוי "EZ put", לגבי התקנים עבור טלפונים סלולריים.

המתנגד הוא אמן ויוצר מוזיקה המופיע תחת השם "EZ". ההתנגדות התבססה על סימן מסחר רשום של המתנגד, מעוצב גם הוא, הכולל את האותיות "EZ". הסימן הרשום נרשם עבור בידור והופעות.

נפסק: יש לדחות את טענות בעלי הסימן הרשום כי הסימן הרשום הוא מוכר היטב. על מנת להוכיח שסימן מסחר מסוים הוא מוכר היטב, יש להציג היקפי מכירות ניכרים וחדירה עמוקה ונרחבת לשוק, לספק נתונים באשר למאמצי פרסום ושיווק נרחבים, להוכיח רמת ייחודיות גבוהה בשימוש בסימן ועוד. לשם כך, יש לספק ראיות מוצקות ומשמעותיות.

לא הוגשו ראיות המבססות את הטענה שמדובר בסימן מסחר מוכר היטב. בעל הסימן הרשום הוכיח כי נמכרים מוצרי "מרצ'נדייז" הנושאים את שמו. אולם, מכירת מוצרים מסוג זה אינה מהווה שימוש בסימן המסחר. שכן, לא מדובר בשימוש התואם את התכלית של סימן מסחר – לציין את מקור הטובין.

יש לדחות גם את הטענה ליצירת תחרות בלתי הוגנת. על מנת להוכיח עילה זו יש להראות את פוטנציאל ההטעיה המצוי בסימן המבוקש. חשש להטעיה ייבחן לפי המבחן המשולש. מבחן זה כולל שלושה מבחני משנה: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הלקוחות וערוצי השיווק; מבחן יתר נסיבות העניין.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור הביטוי "כריך למי שצריך", לגבי חלוקת מזון ומשקאות לנזקקים.

המבקשים רשמו קודם לכן סימן מסחר מעוצב, הכולל דמות כריך והכיתוב "כריך למי שצריך חינם", לגבי אותם שירותים, ועשו בו שימוש בפועל.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה לרישום הביטוי בטענה שמדובר בסימן מתאר, שלא רכש אופי מבחין מספיק.

נפסק: מקובל לחלק את סימני המסחר לארבע קטגוריות, בהתאם למידת התיאוריות שלהם: סימנים גנריים; סימנים תיאוריים; סימנים מרמזים; וסימנים שרירותיים/דמיוניים. חלוקה זו מאפשר לקבוע את כשירות הרישום ואת היקף ההגנה לאחר הרישום.

סימן מסחר גנרי לא יהיה כשיר לרישום כלל ואילו סימן דמיוני יזכה להגנה הרחבה ביותר. סימנים תיאוריים לא יהיו זכאים להגנה אלא אם יוכח שרכשו אופי מבחין, כתוצאה משימוש. כמו כן, בחינת סימן מסחר תהיה ביחס למוצרים או השירותים אותם הוא מיועד לסמן. סימן המהווה למעשה כינוי הסחורה הוא גנרי וצריך להישאר פתוח לשימוש הציבור.

במקרה הנדון, הביטוי "כריך למי שצריך" ברור ומובן לכל דובר עברית. לא נדרשים הסברים נוספים על מנת להבין שמדובר בשירות של חלוקת כריכים לאנשים הזקוקים לכך. בהתאם, מדובר בסימן תיאורי ואולי אף גנרי.

במקרים מסוג זה יש להוכיח אופי מבחין ברף מאוד גבוה. מבקשי הרישום של סימן המסחר לא הוכיחו אופי מבחין כזה.