העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "NEW MAKERS" (מילולי) עבור משקאות אלכוהוליים (למעט בירה) ושירותים בתחום המזון והאירוח (לגבי מלונות, בתי קפה, ברים וכד׳).

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בנימוק שסימן המסחר המבוקש חסר אופי מבחין, וכי הרכיב MAKERS רווח בתחום היין.

נפסק: השאלה לדיון היא האם הסימן הינו בעל אופי מבחין מולד במידה מספקת, דבר המהווה תנאי לרישומו.

משמעות התנאי של אופי מבחין הוא שהצרכנים יידעו לזהות את סימן המסחר המבוקש לרישום ולאבחנו מסימני מסחר אחרים. כמו כן, סימנים המתייחסים למוצרים או לשירותים הרלוונטיים לא יירשמו אלא אם רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש.

האופי המבחין של הסימן נבחן לפי מיקומו על גבי ציר התיאוריות, המתפרס בין שמות שהם גנריים מצד אחד ועד שמות דמיוניים מן הצד השני, שהם בעלי האופי המבחין החזק ביותר. האופי המבחין ייקבע בהתאם למוצרים ולשירותים הרלוונטיים, תוך בחינת הסימן בכללותו מבלי לפרקו לרכיבים משום שכך הוא נתפס על ידי הצרכן. עם זאת, בהבנת פירוש המילים המרכיבות את הסימן אין מניעה לבדוק את משמעות כל אחת מהן.

במקרה הנדון משמעות הסימן על שני רכיביו היא "מכינים חדשים" או "עושים חדשים". כמו כן, בשפה האנגלית הפועל המתאים לתיאור תהליך ייצור יין הוא אכן Make.

העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "CRYSTAL WORLDS" בסוג 35 עבור שירותי מכירה של תכשיטים, קישוטים עשויים מזכוכית, משקפיים וכן לניהול עסקים, עיצוב חלונות ראווה וארגון תערוכות לצרכי פרסום; ובסוג 41 עבור שירותי בידור, סדנאות, תערוכות, הופעות ושירותים דומים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שהוא חסר אופי מבחין, ומצביע על האיכות והמאפיינים של המוצרים והשירותים הרלוונטיים.

נפסק: השאלה שיש להכריע בה היא האם הסימן המבוקש בעל אופי מבחין.

אופי מבחין אינהרנטי/מולד – סימן מסחר לא ייחשב כבעל אופי מבחין מולד אם הוא מתאר את המוצרים או השירותים הרלוונטיים במישרין או את תכונותיהם.

אופי מבחין אינהרנטי יתקיים כאשר הצרכנים ידעו לזהות ולאבחן את סימן המסחר מסימני מסחר אחרים על בסיס תכונות סימן המסחר עצמו. כמו כן, גם סימני מסחר המהווים ציון ייעוד המוצרים או השירותים נחשבים סימנים מתארים.

אופי מבחין אינהרנטי נבחן על ציר התיאוריות, הנמתח בין השמות הגנריים בקצה האחד ועד לשמות הדמיוניים בקצה השני. לעיתים סימני המסחר נמצאים בתחום אפור. השאלה נבחנת ביחס למוצרים או לשירותים הרלוונטיים.

אין מחלוקת שמשמעות הסימן Crystal worlds בתרגום לעברית הוא "עולמות הקריסטל". לכן, הבוחנת צודקת בטענה שהסימן המבוקש מתאר במישרין את שירותי המכירה של מוצרי קריסטל ותכשיטים העשויים מקריסטל (בסוג 35).

העובדות: בקשה לביטול עיצובים רשומים.

העיצובים  הרשומים  הם ממתקי  צמר גפן מתוק  המיוצרים בידי  מדפסות תלת-מימד.

הבקשה לביטול נסמכת על הטענה כי העיצובים הרשומים אינם כשירים לרישום לאור פרסומים קודמים.

נפסק: שני תנאי הכשירות הבסיסיים לקבלת הגנת עיצוב הם חידוש ואופי ייחודי.

תנאי החידוש הוא תנאי "טכני" הבודק זהות מהותית בין  העיצוב הנבחן לבין הפרסום הקודם. העיצוב לא ייחשב חדש אם הוא נבדל מהפרסום הקודם ב"פרטים שאינם מהותיים" כלשון החוק. בעקבות הדין האירופי, המהווה השראה לחוק העיצובים הישראלי, קיימת נטייה לפרש באופן מקל את התנאי של "פרטים  שאינם מהותיים". כלומר, ככל שיזוהו הבדלים ביחס לרכיבים בעיצוב כגון, קווי מתאר, צבע, מרקם וכו' יש לקבוע שהעיצוב הנבחן הוא חדש ביחס לפרסום הקודם. 

תנאי האופי הייחודי בוחן באיזו מידה יוצר העיצוב הנבחן רושם כללי שונה בעיני המשתמש המיודע ביחס לפרסום הקודם. ההשוואה איננה נעשית ביחס להבדלים פרטניים אלא בוחנים את הרושם הכללי שיוצר העיצוב. הבחינה תעשה בעיני המשתמש בהתחשב בשיקולים הבאים: מהו התחום בו מיושם העיצוב, האם מדובר בתחום רווי, מאפייני המשתמש המיודע, רמת ההיכרות שלו את התחום, רמת תשומת הלב שהוא מקדיש לתחום והשאלה האם הוא יכול לבצע השוואה ישירה,  וכן  מידת החירות  העיצובית של המעצב בפיתוח  העיצוב.

לא כל פרסום יילקח בחשבון בבחינת החידוש והאופי הייחודי.

העובדות: כתבות ומאמרים של עיתון "הארץ" הועתקו בשלמותם ופורסמו ללא היתר בפורום גולשים באתר האינטרנט "רוטר".

נפסק: השאלה המרכזית לדיון היא האם בנסיבות המקרה יש לבעל אתר האינטרנט אחריות בגין ההעתקה והפרסום. אין מחלוקת שהתובעת היא בעלת הזכויות בכתבות ובמאמרים.

חוק זכות יוצרים קובע כי הפרה ישירה תהיה גם במקרה שבו אדם "מרשה לאחר" לבצע פעולה הייחודית לבעל הזכויות (כגון העתקה, שידור, העמדה לרשות הציבור וכיו"ב). עם זאת, יש הסבורים כי יש להגדיר מקרה כזה כהפרה עקיפה.

הטלת אחריות יכולה להיות גם בשל אחריות שילוחית. כך במקרה שבו אדם "המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם" (לפי פקודת הנזיקין). התובעת טוענת לקיומה של אחריות שילוחית של האתר וזאת בעיקר לגבי פעולות שבוצעו על ידי מי שמכונים "מנהלים" או "מפקחים" בפורום הסקופים. לטענתה, אלו פעלו בשליחות ובאישור מכללא של הנתבעים.

עוד נטען להפרה עקיפה. טענה זו מתייחסת לעניין העמדה לרשות הציבור – כלומר לגבי פעולה על דרך עיסוק המקלה את הגישה ליצירה מפרה, במטרה להפיק רווח, וכל זאת בתנאי שהנתבע ידע או היה עליו לדעת שהיצירה הועמדה בהפרה. הטענה להפרה עקיפה מתייחסת גם לפעולת ההעתקה – כלומר, לגבי פעולות בעותק אשר הנתבע ידע או היה עליו לדעת בזמן ביצוען שמדובר בעותק מפר.

העובדות: ערעור על החלטה הדוחה בקשה לביטול פטנט רשום אשר כותרתו: שיטה ומכשיר לסינון תוכן היררכי, הנמצא בבעלותה של המשיבה.

בתמצית, עוסקת האמצאה במערכת ושיטה לסינון תוכן לא רצוי מדפי אינטרנט תוך מתן אפשרות לצפות ביתר התוכן שבדף באופן מותאם. לשם כך מתחשבת השיטה במבנה ההיררכי של הדף תוך ניתוח היכן מצוי התוכן האסור בתוך ההירכיה של הדף ומידת הדומננטיות שלו באותו חלק.

נפסק: בית המשפט הוא אכן בעל סמכות לדון בערעורים על החלטותיו של רשם הפטנטים. אולם, בין בית המשפט לרשם הפטנטים לא מתקיים יחס רגיל של ערכאת ערעור לעומת ערכאה ראשונה.

רשם הפטנטים הוא לא חלק ממערכת השיפוט הכללית, אלא מדובר ברשות מנהלית מקצועית ומומחית שיש לייחס משקל נאות לקביעותיה המקצועיות. בפרשנותו לחוק, בית המשפט צריך להתחשב בעמדת הרשות הרלוונטית, וככל שמדובר ברשות מקצועית יותר עוצמת ההתחשבות גוברת. רשם הפטנטים הוא גם הערכאה הדיונית שבחנה את הראיות. אולם, מקום שהחלטת הרשם חסרה הנמקה מסוימת, הסתמכה על שיקולים מוטעים ביחס לפרשנות הוראות החוק, או סטתה מהוראתו המחייבת של בית המשפט העליון, תועבר ההחלטה תחת שבט ביקורתה של ערכאת הערעור.

לעניין הנדון – המערערת עמדה על חמש עילות מרכזיות לפיהן היא מבקשת כי יבוטל הפטנט:

• העדר בחינה של הפטנט בידי הבוחן;
• רשלנות רבתי אינה טעות בתום לב;
• העדר חדשנות;
• העדר התקדמות המצאתית;
• תיאור לקוי של דרכי ביצוע.