עובדות: תביעה בטענה להפרת זכויות יוצרים בטקסטים שיווקיים המתארים מוצרים באתר התובעת.

התובעת מפעילה אתרים מסחריים בהם מוצגים מוצרי צילום. הנתבעת מפעילה אתר מסחר מקוון, אליו הועתקו לטענת התובעת הטקסטים השיווקיים.

נפסק: האם תיאורי המוצרים הם יצירה מוגנת בזכות יוצרים? לפי החוק, יצירה ספרותית מוגנת רק אם היא מקורית ומקובעת.

דרישת הקיבוע מתקיימת במקרה זה, בכך שהטקסטים פורסמו באתר התובעת.

לעומת זאת,  דרישת המקוריות לא מתקיימת. לפי דרישה זו, צריכים להתקיים שני תנאים: ראשית, כי היוצר אמנם יצר את היצירה, ולא העתיק אותה מיצירה קודמת. בנוסף, נדרשת מידה של יצירתיות, נוסף על מאמץ והשקעה. כלומר, על היצירה לשקף תרומה אינטלקטואלית כלשהי של היוצר. לפי הפסיקה יש לתת משקל רב יותר ליצירתיות על פני ההשקעה. עוד נקבע כי מסתמן רף גבוה לדרישת המקוריות לגבי יצירות טקסטואליות.

 במקרה הנדון, הטקסטים לא כוללים אלמנטים ייחודיים, תיאורים יצירתיים או מבנה יוצא דופן. לאחר בחינת הראיות, לא ניתן לומר שהטקסטים "ניתנים להבחנה מאבני הבניין שלהם" – הנתונים הטכניים היבשים. כלומר, הטקסטים אינם כוללים תיאורים שאינם עובדתיים. במילים אחרות, הטקסטים אינם כוללים תרומה אינטלקטואלית של היוצר ואין בהם ולו יצירתיות מינימלית, באופן המצדיק את החלת "דוקטרינת המיזוג".

בהעדר זכות יוצרים אין תחולה גם לזכות המוסרית. 

העובדות: בקשה לרישום עיצובים לעניין מכונות שונות. מושא העיצובים בהליך הוא רכיב חותם להעברת מיקרו-טקסטורה למעגלים מודפסים. החותמת מורכבת משתי שכבות ריבועיות, אשר העליונה דביקה והתחתונה קשיחה וכך הן יוצרות ואקום.

מחלקת עיצובים טענה כי העיצובים אינם חדשים ובעלי אופי ייחודי בשל היותם בעלי צורה גיאומטרית בסיסית – ריבוע, ולאור פרסומים קודמים שהוצגו בדוחות הבחינה. כמו כן, העיצובים המבוקשים מוכתבים משיקולים פונקציונליים בלבד.

נפסק: חוק העיצובים שולל את הכשירות לרישום של מראה מוצר המוכתב משיקולים פונקציונליים בלבד.

בדין האירופי קיים סעיף דומה לזה שבחוק הישראלי, השולל הגנה מעיצובים המוכתבים משיקולים פונקציונליים. מחקר הרלוונטי לסעיף האמור בדין האירופי מציג שלוש גישות עיקריות לפרשנותו:

1) בחינת השיקולים הסובייקטיביים של מעצב המוצר ובמיוחד השאלה האם נכללו ביניהם שיקולים אסתטיים;

2) בחינת השאלה האם קיימות חלופות המשיגות את אותה מטרה פונקציונלית;

3) בחינת השיקולים בעיצוב המוצר מנקודת מבט אובייקטיבית.

מתוך גישות אלו ולפי הדין האירופי, עלינו לשקול את הנסיבות הבאות: הנסיבות האובייקטיביות שהובילו לבחירה בעיצוב המסוים ואופן השימוש במוצר בפועל. קיומן של חלופות עיצוביות המגשימות את אותה מטרה תפעולית אינו שיקול מכריע. גם בהוראות העבודה של מחלקת העיצובים, נקבע כי אין די בעצם קיומן של חלופות עיצוביות לצורך הקביעה כי השיקול הבלעדי שבבסיס העיצוב אינו פונקציונלי.

העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "NEW MAKERS" (מילולי) עבור משקאות אלכוהוליים (למעט בירה) ושירותים בתחום המזון והאירוח (לגבי מלונות, בתי קפה, ברים וכד׳).

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בנימוק שסימן המסחר המבוקש חסר אופי מבחין, וכי הרכיב MAKERS רווח בתחום היין.

נפסק: השאלה לדיון היא האם הסימן הינו בעל אופי מבחין מולד במידה מספקת, דבר המהווה תנאי לרישומו.

משמעות התנאי של אופי מבחין הוא שהצרכנים יידעו לזהות את סימן המסחר המבוקש לרישום ולאבחנו מסימני מסחר אחרים. כמו כן, סימנים המתייחסים למוצרים או לשירותים הרלוונטיים לא יירשמו אלא אם רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש.

האופי המבחין של הסימן נבחן לפי מיקומו על גבי ציר התיאוריות, המתפרס בין שמות שהם גנריים מצד אחד ועד שמות דמיוניים מן הצד השני, שהם בעלי האופי המבחין החזק ביותר. האופי המבחין ייקבע בהתאם למוצרים ולשירותים הרלוונטיים, תוך בחינת הסימן בכללותו מבלי לפרקו לרכיבים משום שכך הוא נתפס על ידי הצרכן. עם זאת, בהבנת פירוש המילים המרכיבות את הסימן אין מניעה לבדוק את משמעות כל אחת מהן.

במקרה הנדון משמעות הסימן על שני רכיביו היא "מכינים חדשים" או "עושים חדשים". כמו כן, בשפה האנגלית הפועל המתאים לתיאור תהליך ייצור יין הוא אכן Make.

העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "CRYSTAL WORLDS" בסוג 35 עבור שירותי מכירה של תכשיטים, קישוטים עשויים מזכוכית, משקפיים וכן לניהול עסקים, עיצוב חלונות ראווה וארגון תערוכות לצרכי פרסום; ובסוג 41 עבור שירותי בידור, סדנאות, תערוכות, הופעות ושירותים דומים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שהוא חסר אופי מבחין, ומצביע על האיכות והמאפיינים של המוצרים והשירותים הרלוונטיים.

נפסק: השאלה שיש להכריע בה היא האם הסימן המבוקש בעל אופי מבחין.

אופי מבחין אינהרנטי/מולד – סימן מסחר לא ייחשב כבעל אופי מבחין מולד אם הוא מתאר את המוצרים או השירותים הרלוונטיים במישרין או את תכונותיהם.

אופי מבחין אינהרנטי יתקיים כאשר הצרכנים ידעו לזהות ולאבחן את סימן המסחר מסימני מסחר אחרים על בסיס תכונות סימן המסחר עצמו. כמו כן, גם סימני מסחר המהווים ציון ייעוד המוצרים או השירותים נחשבים סימנים מתארים.

אופי מבחין אינהרנטי נבחן על ציר התיאוריות, הנמתח בין השמות הגנריים בקצה האחד ועד לשמות הדמיוניים בקצה השני. לעיתים סימני המסחר נמצאים בתחום אפור. השאלה נבחנת ביחס למוצרים או לשירותים הרלוונטיים.

אין מחלוקת שמשמעות הסימן Crystal worlds בתרגום לעברית הוא "עולמות הקריסטל". לכן, הבוחנת צודקת בטענה שהסימן המבוקש מתאר במישרין את שירותי המכירה של מוצרי קריסטל ותכשיטים העשויים מקריסטל (בסוג 35).

העובדות: בקשה לביטול עיצובים רשומים.

העיצובים  הרשומים  הם ממתקי  צמר גפן מתוק  המיוצרים בידי  מדפסות תלת-מימד.

הבקשה לביטול נסמכת על הטענה כי העיצובים הרשומים אינם כשירים לרישום לאור פרסומים קודמים.

נפסק: שני תנאי הכשירות הבסיסיים לקבלת הגנת עיצוב הם חידוש ואופי ייחודי.

תנאי החידוש הוא תנאי "טכני" הבודק זהות מהותית בין  העיצוב הנבחן לבין הפרסום הקודם. העיצוב לא ייחשב חדש אם הוא נבדל מהפרסום הקודם ב"פרטים שאינם מהותיים" כלשון החוק. בעקבות הדין האירופי, המהווה השראה לחוק העיצובים הישראלי, קיימת נטייה לפרש באופן מקל את התנאי של "פרטים  שאינם מהותיים". כלומר, ככל שיזוהו הבדלים ביחס לרכיבים בעיצוב כגון, קווי מתאר, צבע, מרקם וכו' יש לקבוע שהעיצוב הנבחן הוא חדש ביחס לפרסום הקודם. 

תנאי האופי הייחודי בוחן באיזו מידה יוצר העיצוב הנבחן רושם כללי שונה בעיני המשתמש המיודע ביחס לפרסום הקודם. ההשוואה איננה נעשית ביחס להבדלים פרטניים אלא בוחנים את הרושם הכללי שיוצר העיצוב. הבחינה תעשה בעיני המשתמש בהתחשב בשיקולים הבאים: מהו התחום בו מיושם העיצוב, האם מדובר בתחום רווי, מאפייני המשתמש המיודע, רמת ההיכרות שלו את התחום, רמת תשומת הלב שהוא מקדיש לתחום והשאלה האם הוא יכול לבצע השוואה ישירה,  וכן  מידת החירות  העיצובית של המעצב בפיתוח  העיצוב.

לא כל פרסום יילקח בחשבון בבחינת החידוש והאופי הייחודי.