העובדות: ההתנגדות הוגשה נגד בקשה לרישום סימן מסחר מילולי – "LIFE. TO THE FULLEST", שהתבקש לרישום עבור מספר רב של סוגים, בתחומים רפואיים בעיקר. ההתנגדות הוגשה על ידי סופר פארם, הבעלים של המותג "LIFE". סופר פארם טענה שקיים דמיון מטעה ביחס לסימני המסחר הרשומים על שמה, עבור המילה "LIFE" (מילוליים ומעוצבים).

נפסק: יש לדחות את טענת המתנגדת כאילו הסימן המבוקש אינו בעל אופי מבחין ומהווה סיסמה שיווקית. שכן, הוספת הנקודה לאחר המילה "LIFE" יוצרת עניין ומשחק מילים. כמו כן, הוכח שהמבקשת עושה שימוש בביטוי כסימן מסחר. לכן, יש לקבוע שלסימן המסחר המבוקש קיים אופי מבחין אינהרנטי.

באשר לטענה לדמיון מטעה – חשש להטעיה ייבחן לפי "המבחן המשולש" (מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; מבחן יתר נסיבות העניין). למבחנים אלו נוסף מבחן השכל הישר, העומד בפני עצמו.

אין מחלוקת שסימני המסחר של המתנגדת המילוליים, מורכבים ממילה ידועה ומוכרת, בעלת משמעות ומוכרת לרוב האוכלוסייה בישראל. המילה LIFE היא בעלת "ניחוח אוניברסלי", כפי שזה הוגדר בפסיקה.

חשוב עוד לזכור שהגנה שניתנת למילה שגורה שזכתה למשמעות שנייה תוגבל למילה עצמה, ולא לצירופים הכוללים אותה. בהחלטה קודמת הוצע מבחן לפיו יש לבדוק האם משמעותו של הסימן המוכל משתנה. אלא שבכל מקרה אין בכך לסייע למתנגדת. שכן, במהלך בחינת הסימנים שנרשמו על שמה, העלתה המתנגדת טענה סותרת, שקיים הבדל בין הסימן LIFE לסימנים אחרים הכוללים מילה זו. כמו כן, קשה לראות איך מבחן זה מתיישב עם הפסיקה לפיה הגנה למילה שכיחה תינתן ביחס למילה בלבד, אך לא לצירופים הכוללים אותה.

לגבי מבחן המראה והצליל – זהו המבחן המרכזי. מבחן זה משווה בין סימני המסחר בכללותם, בשים לב לרכיביהם הדומיננטיים. כמו כן, יש להתחשב בזכרונו הלא מושלם של הצרכן ובכך שאינו עורך השוואה ביניהם, זה לצד זה. במקרה הנדון – לא די בכך שיש זהות במילה הראשונה. הסימן המבוקש הוא רב מילים ומהווה משפט בעל מקוריות תחבירית ולשונית. בהתאם, קיים הבדל ויזואלי ניכר בין סימני המסחר.

לגבי הצליל – ברור שדרך הגייתם סימני המסחר שונה בתכלית (חמש הברות לעומת אחת). מכך ברור שלא קיים דמיון מטעה במבחן המראה והצליל.

לגבי מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק – קיימת חפיפה חלקית בין המוצרים הרלוונטיים לסימן המבוקש, לבין אלו לגביהם נרשמו סימני המסחר של המתנגדת. אולם, חפיפה זו היא רק ביחס לסימני המסחר המעוצבים של המתנגדת. לגבי אלו, יש לקבל את טענת המתנגדת שישנה חפיפה בין הלקוחות. שכן, לא הוכח שהשירותים והסחורות מופנים לקהל יעד מסוים, השונה מקהל היעד הכללי של המתנגדת.

לגבי צינורות השיווק – מוצרי LIFE נמכרים בחנויות המתנגדת בלבד. לכן, למרות החפיפה החלקית בין המוצרים, ערוצי השיווק שונים.

לגבי מבחן יתר נסיבות העניין – המבקשת טענה שהמתנגדת פועלת בחוסר תום לב לרכישת מונופולין במילה LIFE. אין ספק שלעיתים קיים הצורך לאזן בין זכות הקניין של בעל סימן המסחר הרשום לבין הרצון להבטיח תחרות חופשית. כמו כן, הממונה על התחרות הגיע להסדר מוסכם עם המתנגדת, שנועד להקל על כניסת מתחרים למתחמי קניות. לכן, יש להיזהר מלהקנות למתנגדת הגנה רחבה מדיי על סימניה. שיקול זה מתווסף למבחני הדמיון המצביעים על כך שלא קיים דמיון מטעה.

שיקול נוסף – העובדה שקיימים סימני מסחר רשומים רבים, הכוללים את המילה LIFE, ואשר המתנגדת לא הגישה התנגדות לרישומם. גם עובדה זו מצביעה על היקף ההגנה שראוי לתת לסימני המסחר של המתנגדת.

בסיכום הדברים – אין דמיון מטעה בין סימני המסחר המתנגדת לסימן המסחר המבוקש לרישום.

המתנגדת טענה שהמותג LIFE הוא סימן מסחר מוכר היטב, ולכן מונע רישום סימני מסחר עבור מוצרים שונים מאלו הרלוונטיים למותג של המתנגדת. המתנגדת עושה שימוש בעיקר בסימנה המעוצב, וכך גם טענה בהליך משפטי נפרד. בכל מקרה, גם אם היה מקום לקבוע שסימן המסחר המעוצב הוא מוכר היטב, המבחנים לעניין הכרה בסימן מסחר מוכר היטב מורים שיש לתת לו הגנה מוגבלת. זאת בעיקר לאור המבחנים לעניין מידת הייחודיות של הסימן (או היעדרה); העובדה שמוצרי המתנגדת משווקים רק בחנויותיה (כאשר שיווק במספר צינורות שיווק מעיד על מוניטין רחב); והעובדה שהמוצרים תחת המותג LIFE אינם נחשבים איכותיים במיוחד, אלא חלופה "במחיר הוגן". בכל מקרה, בהיעדר דמיון מטעה, לא היה בקביעה שמדובר בסימן מסחר מוכר היטב כדי למנוע את רישום סימן המסחר המבוקש.

ההתנגדות נדחתה וסימן המסחר המבוקש יירשם.