העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור המילה "BLUE", שהוגשה לרישום ביחס ליינות ומשקאות המכילים יין.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הבקשה בטענה שמדובר בשם של צבע, אשר חייב להישאר פתוח לשימוש הציבור. כמו כן, נטען כי קיימים סימני מסחר רשומים רבים שהסימן המבוקש דומה להם עד כדי הטעיה.

נפסק: ככלל, סימן שהוא שם של צבע ייחשב כסימן חסר אופי מבחין, ולכן לא יהיה כשיר לרישום. חריג לכך הוא כאשר הצבע אינו מהווה מאפיין של המוצרים הרלוונטיים.

המבקשת טוענת שקיים איסור לפי תקנים ישראליים ובינלאומיים להגדיר יין כ"כחול". אולם, קיימים יינות הנמכרים בבקבוקים כחולים ומבחינתם מדובר בסימן מתאר. יש לאפשר חופש לעוסקים בתחום לא רק לגבי המוצרים עצמם, אלא גם לגבי האריזות. אין חשיבות גם להצהרת המבקשת שלא תפעל נגד גורמים אחרים. עצם רישום הסימן עלול להוות גורם מצנן. כמו כן, מאחר שפרטת הסימן כוללת גם משקאות הכוללים יין (ולא יין בלבד), ייתכן שאלו כן יהיו בצבע כחול. דבר נוסף, תקנים עשויים להשתנות.

המבקשת לא הוכיחה גם קיומו של אופי מבחין נרכש בסימן המסחר.

בנוסף, קיימים סימני מסחר רשומים רבים הדומים עד כדי הטעיה לסימן המסחר המבוקש לרישום. חשש להטעיה ייבחן לפי "המבחן המשולש" (מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; מבחן יתר נסיבות העניין), בצירוף מבחן השכל הישר והמסר הרעיוני העולה מסימן המסחר.

מבחן המראה והצליל הוא המבחן הדומיננטי. סימני המסחר שצוטטו כוללים את המילה BLUE. המבקשת טענה שאין דמיון מטעה לסימנים בעלי מילים רבות, שרק אחת מהן היא המילה BLUE. יש לקבל טענה זאת שכן ריבוי המילים הרלוונטי יוצר בידול מספק. אולם, לא ניתן לקבל את הטענה ביחס לסימני מסחר הכוללים שתי מילים בלבד. כאשר מדובר במילים מוכרות מהשפה האנגלית, יש להניח שהצרכן יתפוס במוחו כל אחת מהן בנפרד, וגם את הצירוף. בחינת סימני המסחר הרשומים מעלה שקיים דמיון, גם אם לא מלא, במבחן המראה והצליל, ולדמיון קונספטואלי במידה כזו או אחרת.

לעומת זאת, חלק מסימני המסחר שצוטטו נרשם עבור משקאות שאינם אלכוהוליים. אין חשש להטעיה ביחס לסימנים אלו. אמנם גם משקאות אלו (משקאות אנרגיה, מיצי פירות ומים מינרליים) נמכרים במסעדות ברים, מכולות וסופרים. כמו כן, ישנה חפיפה גדולה בין קהל היעד שלהם לקהל היעד של משקאות אלכוהוליים. עם זאת, אין בכך ליצור חשש להטעיה. שכן, כל סוג מוצרים לרוב נבדל גם ביצרן, במיתוג ובפרסום. לכן, קשה להניח שצרכן יטעה לקשר בין יצרן מיץ או משקה מוגז, לבין יצרן יין, כל עוד לא מדובר במותג המהווה סימן מסחר מוכר היטב.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.