העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מילולי "DISCOVER" עבור משקאות.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בשל רישום סימן מסחר עבור המילה "DISCOVERIES", הרשום גם הוא עבור משקאות.

נפסק: אין מחלוקת שהסימן המבוקש התבקש לרישום באותו הגדר של הסימן הרשום. השאלה היחידה היא האם מדובר בסימן מסחר הדומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר הרשום.

שאלת הדמיון בין סימני מסחר נבחנת לפי "המבחן המשולש" (מבחן המראה והצליל; קהל הלקוחות, סוג הסחורות וערוצי השיווק; יתר נסיבות העניין; מבחן השכל הישר).

לגבי מבחן המראה והצליל – מידת הדמיון נבחנת כמכלול תוך מתן דגש למרכיבים היסודיים שבסימנים, שהשפעתם על המכלול בולטת במיוחד. במקרה הנדון הרכיב המשותף הוא המילה "DISCOVER". יש לזכור שהצרכן לא מציב את הסימנים אחד ליד השני בשעת הרכישה, ולאור זכרונו הבלתי מושלם, ספק אם הצרכנים יהיו ערים לשוני ביניהם. המסקנה היא שקיימת מידת דמיון גבוהה במבחן המראה והצליל.

לגבי קהל הלקוחות, סוג הסחורות וערוצי השיווק – קיימת חפיפה בין פרטות הסימנים ושני הסימנים נועדו למשקאות קלים, שעלותם נמוכה. בהתאם, רכישתם מתבצעת ככלל ללא מתן תשומת לב מיוחדת. המבקשת טוענת שצינורות השיווק שונים. אולם, המבקשת לא מפרטת מהם צינורות השיווק בהם היא עושה שימוש. כמו כן, אין לבחון את ערוצי השיווק בהם עושים הצדדים שימוש בפועל, אלא האם בדרך כלל נמכרים המוצרים הרלוונטיים באותם ערוצים. ההגיון ברור – השימוש עשוי להשתנות עם הזמן. מסקנת הדברים היא שמדובר באותם מוצרים, אותו קהל לקוחות ואותם ערוצי שיווק.

לגבי מבחן השכל הישר/המסר הרעיוני – בניגוד לטענת המבקשת, לא קיים מסר שונה כתוצאה משימוש בסימן המבוקש, אלא מדובר במסרים דומים.

המבקשת טוענת עוד כי השימוש בפועל בסימני המסחר הוא שונה. אולם, בעת בחינת כשירותו לרישום של סימן מסחר, יש להתייחס לשימוש בפועל רק אם הוא מגביר את סכנת ההטעיה, ולא כנימוק להפחתתה. גם כאן, הסיבה היא שאופן השימוש עשוי להשתנות עם הזמן.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.