העובדות: בקשה למחיקת רישום סימן מסחר הכולל דמות צלב. הבקשה הוגשה על ידי החברה המשווקת את המותג Victorinox (העושה שימוש בדמות צלב). תחת מותג זה נמכרים ציוד טיולים, תיקים, סכינים ושעונים איכותיים. מבקשת המחיקה הגישה בקשות לרישום סימני מסחר בישראל רק זמן קצר לפני הבקשה למחיקה, למרות שנעשה בסימן המסחר שבבעלותה שימוש כבר משנת 2003.

המתנגדת טוענת שסימן המסחר לא היה כשיר מלכתחילה לרישום בגלל דמיון מטעה לסימן הצלב שבבעלותה, שהוא לטענתה מוכר היטב. כמו כן, נטען שסימן המסחר מעודד תחרות בלתי הוגנת ושהבקשה לרישום סימן מסחר הוגשה בחוסר תום לב.

נפסק: על מנת לקבוע האם סימני המסחר של מבקשת המחיקה הם מוכרים היטב יש לבחון כמה קריטריונים: מידת ההיכרות עם הסימן בקרב הציבור הרלוונטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק; היקף ומשך הפרסום; הרישום והאכיפה; מידת הייחודיות של הסימן הטבועה או הנרכשת; מידת השימוש בו על ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וצינורות השיווק; הערך המסחרי המיוחס לסימן והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות הסחורות.

מבקשת המחיקה הציגה ראיות לגבי הקיפי מכירות משמעותיים בעולם (מיליארדי יורו בשנה) ובישראל. עם זאת, לא הוצגו נתונים לגבי פרסום בישראל. מבקשת המחיקה מפנה גם לדו"ח בחינה של מחלקת סימני מסחר בו צוין שסימן המסחר שלה מוכר היטב. מבקשת המחיקה הציגה גם סקרים. אולם, סקרים אלו לא מבססים באופן חד משמעי את טענתה למוניטין.

המסקנה היא כי למרות ראיות כבדות משקל לגבי שימוש רחב היקף ומשמעותי בסימן המסחר בישראל ובעולם, לא מדובר בסימן מסחר מוכר היטב בישראל. לכן, יש לבחון האם מדובר בסימן מסחר שהוגש לרישום בחוסר תום לב והאם הוא מעודד תחרות בלתי הוגנת.

עילת התחרות הבלתי הוגנת כוללת שלושה רכיבים: א. מוניטין רב בסימן המסחר "התוקף"; ב. דמיון מטעה בין סימני המסחר; ג. חוסר תום לב בבחירת הסימן.

לגבי חוסר תום לב – הבקשה לרישום סימן המסחר הוגשה יחד עם בקשה לבחינה על אתר. הבקשה לבחינה על אתר התבססה על הטענה שסימן המסחר צבר מוניטין ושיש חשש שצדדים שלישיים יעשו בו שימוש. מאחר שהסימן הרשום כלל במקור את המילה SWISS, מחלקת סימני המסחר הבהירה שהסימן עלול להטעות ביחס למקור הגאוגרפי של הטובין. בהתאם, הסכים בעל הסימן למחוק את המילה SWISS מסימן המסחר, דבר שהוביל לאישור רישום סימן המסחר.

אולם, במסגרת הליך זה התברר שבעל הסימן נתן הצהרות מטעות במסגרת בחינת סימן המסחר (לגבי צבירת מוניטין בסימן המסחר ולגבי השימוש בו). כמו כן, ולמרות שהובהר לבעל הסימן שהשימוש במילה SWISS הוא מטעה, המשיך לעשות בה שימוש, שכן רצה ליהנות מהמוניטין הגלום בשוויץ כמקור של מוצרים איכותיים.

עילת המחיקה בשל רישום בחוסר תום לב נועדה, בין היתר, ביחס לסימני מסחר הדומים או זהים לסימני מסחר מוכרים היטב, בינלאומיים, שלא נרשמו בישראל, וכאשר בעת הרישום הופרה חובת הגילוי הנוגעת לסימן המסחר ולשימוש בו. במקרה הנדון המידע המטעה הוביל בסופו של דבר לרישום.

לגבי המוניטין של סימני מבקשת המחיקה – כאמור, לא מדובר בסימני מסחר מוכרים היטב. עם זאת, עילת התחרות הבלתי הוגנת יכולה להתבסס גם על סימנים מפורסמים שאינם מהווים סימני מסחר מוכרים היטב, כמו במקרה הנדון.

לגבי דמיון מטעה בין סימני המסחר – יש לבחון דמיון מטעה לפי המבחן המשולש, המורכב ממבחני המשנה: המראה והצליל; סוג הסחורה וחוג הלקוחות; ויתר נסיבות העניין. עם השנים נוסף מבחן הידוע כמבחן ההיגיון והשכל הישר.

הדמיון בין הסימן הרשום לבין סימני הצלב של מבקשת המחיקה אינו מתמצה רק ברכיב הצלב. מאחר שהסימן הרשום נרשם בשחור לבן, הוא אינו מוגבל לצבעים כלשהם, ובכלל זה אדום ולבן. המסקנה מהשוואת סימני המסחר היא שיש דמיון מסוים ביניהם, הגורם לחלק מהציבור לחשוב שיש קשר בין הסימן הרשום לסימן הצלב. קיימת גם חפיפה בין הסחורות, כאשר לפי הראיות מוצרי הצדדים נמכרים זה לצד זה בחלק מהחנויות. גם השימוש בפועל בסימן הרשום מגלה כוונה להידמות לסימני הצלב.

לאור כל האמור, הוכח שהסימן הרשום מעודד תחרות בלתי הוגנת.

בקשת המחיקה התקבלה.