העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכולל את המילים Medics Care ודמות אדם, שהוגשה עבור מוצרי קוסמטיקה ומכשירי עיסוי שונים.

המתנגדת היא חברה המספקת שירותי ניהול רפואי ומקצועי לחולים הסובלים ממחלות קשות. למתנגדת שני סימני מסחר מעוצבים רשומים עבור המילה medix.

המתנגדת טוענת שהסימן המבוקש אינו כשיר לרישום לאור סימניה ולאור המוניטין שנצבר בהם, והפך אותם לסימני מסחר מוכרים היטב.

נפסק: יש לדחות את טענת המתנגדת שסימניה הם מוכרים היטב. בפסיקה נקבעו מספר מבחנים בעזרתם ניתן לקבוע האם סימן מסחר הוא מוכר היטב, בהם: מידת ההכרה של הסימן בקרב הציבור הרלוונטי, היקף השימוש בסימן; מידת הפרסום וכן היקף ומשך הפרסום; דרגת ייחודיותו הטבועה או הנרכשת של הסימן; מידת השימוש בסימנים דומים על-ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וערוצי הסחר לטובין או לשירותים הנושאים את הסימן; המידה שבה מוניטין הסימן מסמל טובין איכותיים, מידת הערך המסחרי המיוחס לו.

ראיות המתנגדת כוללות הוכחה לשימוש בעיקר בגרסה המעוצבת של סימניה. כמו כן, הראיות לא מוכיחות חשיפה לציבור של התכנים שהוצגו. לכן, לא הוכח שמדובר בסימני מסחר מוכרים היטב.

לגבי טענת המתנגדת לדמיון מטעה – בחינת דמיון מטעה תהיה לפי המבחן המשולש: מבחן המראה והצליל; מבחן טיב הסחורות וחוג הלקוחות ומבחן יתר נסיבות העניין. לימים נוסף לאלו מבחן ההיגיון והשכל הישר.

מבחן המראה והצליל הוא המבחן המרכזי. השוואת הסימנים תהיה בכללותם, בהתחשב בזכרונו הבלתי מושלם של הצרכן ולרושם הראשוני שנוצר מהם. סימני הצדדים הם סימנים מעוצבים בעלי ניראות שונה. הדמיון ביניהם הוא בתחילית Medi, שהיא רכיב מקובל בענף הרפואה או הפרא-רפואי. בשל כך, יש להתמקד ביתר רכיבי הסימן ולא ברכיב הגנרי, שהוא התחילית Medi. תוספת המילה Care ודמות האדם לעומת הסופית X בסימני המתנגדת, יוצרים הבדל משמעותי. לכן, אין דמיון חזותי בין סימני המסחר.

מבחינת הדמיון הפונטי – קיים דמיון מסוים. אולם, שתיים משלוש ההברות של הסימן המבוקש מזוהות עם תחום העיסוק של הצדדים. כמו כן, יש לתת משקל יחסי גבוה יותר להיבט החזותי על פני הדמיון הפונטי המסוים.

לגבי מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק – לא מתקיימת חפיפה בין הסחורות והשירותים של הסימנים. אמנם, חלק ממוצרי המבקשת הם מוצרים הנוגעים לתחום הרפואה ונרכשים לאחר המלצת איש מקצוע. לכן, אלו יכולים להיחשב מאותו הגדר של ייעוץ רפואי (עיסוק המתנגדת). אולם, מבחן סוג הסחורות אינו מתמצה בדמיון בין הסחורות ויש לתת את הדעת לסוגם של המוצרים ואופיים. במקרה הנדון, מעבר לעובדה שמדובר במוצרים (של המבקשת) לעומת שירותים (של המתנגדת), מדובר בטובין בעל אופי שונה המצמצם החשש להטעיה. קיים גם הבדל בחוג הלקוחות.

לאור העובדה שלא קיימות גם נסיבות נוספות שיצביעו אחרת, סיכום הדברים הוא שאין דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימני המסחר של המתנגדת.

יש לדחות גם את טענת המתנגדת לגבי תחרות בלתי הוגנת – בהעדר דמיון מטעה, לאור קהל הלקוחות השונה והשוני בין המוצרים והשירותים, לא קיימת תחרות בין הצדדים, ודאי לא תחרות בלתי הוגנת. כאמור, גם לא הוכח מוניטין של המתנגדת, הנדרש לשם הוכחת תחרות בלתי הוגנת.

ההתנגדות נדחתה.