העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר לגבי השם "powerdoc" לעניין תוכנות ושירותים מקוונים, שעניינם יצירת וביצוע פעולות במסמכים.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה שמדובר בסימן תיאורי, הנוגע במישרין לטובין המבוקשים, ומקובל במסחר.

נפסק: סימן מסחר משרת מטרה כפולה – מחד, מאפשר לבעליו לבד את מוצריו או שירותיו מאלו של יצרנים אחרים; מאידך, מאפשר לציבור לזהות את מקור המוצרים/שירותים. בהתאם, על מנת לרשום סימן מסחר יש להראות שמדובר בסימן מסחר בעל אופי מבחין.

אופי מבחין יכול להיות בשני מקרים: אינהרנטי – למשל בסימני מסחר שהם פרי דמיון והמצאה; נרכש – אופי מבחין שנוצר בעקבות שימוש בסימן המסחר.

הפקודה אוסרת גם על רישום סימני מסחר הכוללים מילים הנהוגות במסחר לתיאור מוצרים או שירותים. סימני מסוג זה יירשמו רק אם יוכח שהם בעלי אופי מבחין נרכש.

בנוסף, הפסיקה הגדירה ארבע קטגוריות של סימני מסחר: דמיוניים/שרירותיים; מרמזים; מתארים; גנריים. ההבחנה בין הקטגוריות אינה חדה ולכן מקובל לדבר על "ציר התיאוריוּת". מיקום הסימן על הציר משליך על כשירותו להירשם – ככל שהסימן מתרחק מהקוטב הגנרי, כך מתיישרת בפניו הדרך לרישום. לכן, רשם סימני המסחר נדרש להכריע בסיווג הסימן לפני החלטה האם להורות על רישומו.

במקרה הנדון, יש לדחות את טענת המבקשת כאילו מדובר בסימן שהוא מילה מומצאת או סימן מרמז. מדובר בהלחם של שתי מילים, שכל אחת מהן בעלת משמעות רגילה וברורה. לא כל "שיבוש" או שוני לשוני מצירוף מילים יתקבל לרישום. כך גם במקרה הנדון, שבו לא נוצרת משמעות חדשה מעבר למשמעות הרגילה של המילים.

לא מדובר גם בסימן מרמז – סימן מרמז דורש מחשבה נוספת קלה על מנת לשייך בינו לבין המוצר או השירות הרלוונטי. במקרה הנדון, לא נדרש הליך מחשבתי מורכב על מנת לקשור בין סימן המסחר לתחום הפעילות של המבקשת – תוכנה המאפשרת ביצוע פעולות שונות במסמכים.

בנוסף, מדובר בסימן מסחר המקובל בענף. שכן, נעשה בו שימוש על ידי חברות נוספות. המבקשת טוענת שמדובר בחברות הפעילות בחו"ל ולכן אין מניעה כביכול מרישום סימן המסחר, המעניק הגנה המוגבלת טריטוריאלית לישראל. אולם, מאחר שפעילות המבקשת וחברות אלו היא באמצעות האינטרנט, השימוש על ידן הופך את סימן המסחר למקובל במסחר. בנסיבות אלו, יש צורך באלמנטים נוספים, כגון עיצוב, שיבדלו בין השימוש של המבקשת לחברות האחרות.

לגבי אופי מבחין נרכש – יש להראות שנעשה שימוש בסימן המילולי, כפי שהוגש לרישום. נדרש עוד להוכיח ששימוש זה יצר בקרב הצרכנים קשר תודעתי בין סימן המסחר לבין מקור המוצרים והשירותים, והם מייחסים חשיבות לעומד מאחורי המוצרים/השירותים וסימן המסחר. המבקשת לא הצליחה להוכיח שימוש כאמור.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.