העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר תלת מימדי – צורת בקבוק. הבקשה הוגשה עבור משקאות אלכוהוליים.

מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה כי לא ניתן לרשום סימן מסחר תלת מימדי, אלא אם זה רכש אופי מבחין.

נפסק: לפי פסיקת בתי המשפט, לא ניתן לרשום סימני מסחר תלת מימדיים, המתייחסים לצורת המוצר עצמו על בסיס אופי מבחין אינהרנטי. כלומר, יש להראות שסימני מסחר מסוג זה רכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש.

אולם, השאלה האם ניתן לרשום סימן מסחר תלת מימדי ביחס לאריזת המוצר, נותרה פתוחה. בית המשפט ציין גם כי החשש לפגיעה בתחרות פוחת כאשר מדובר ברישום סימן מסחר תלת מימדי עבור אריזת המוצר, בהשוואה לרישום לגבי המוצר עצמו. בית המשפט קבע עוד כי בקבוקים המכילים מוצרים נוזליים נחשבים כאריזת המוצר ולא המוצר עצמו.

פסיקת הרשם לא שללה את האפשרות לרשום סימן לגבי אריזת מוצרים על בסיס אופי מבחין אינהרנטי. אפשרות זו מוכרת גם בדין הזר. אולם, התנאי לכך הוא שרק צורה חריגה, שהצרכן יתפוס כבר במבט ראשון כמזהה מקור, תחשב כבעלת אופי מבחין אינהרנטי. לעומת זאת, צורה מיוחדת, שהצרכן יזהה אמנם בקלות אך לא יראה בה מזהה מקור, אינה כשירה לרישום.

תפיסת אריזה מסוימת כמזהה מקור תלויה בציפיות הצרכנים בתחום הרלוונטי – האם הצרכנים רגילים לראות בצורת האריזה כמזהה מקור; והאם עיצוב האריזה בצורות שונות הוא דבר נפוץ בתחום הרלוונטי. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בשלילה והתשובה לשאלה השנייה היא חיובית, סביר שצרכנים ייראו בעיצוב מיוחד עיצוב כשלעצמו, ולא מזהה מקור.

במקרים המתאימים, ניתן יהיה להכיר בסימן מסחר שהוא אריזת מוצר כבעל אופי מבחין אינהרנטי. מקרים נדירים אלו יהיו כאשר העיצוב יהיה חריג במראהו ביחס לאריזות אחרות, עד כדי כך שהצרכן יראה בחוזי האריזה כשלעצמה כמזהה מקור במבט ראשון (ולפני שלמד לזהות בין האריזה למקור כתוצאה משימוש).

במקרה הנדון, מקובל בתחום הרלוונטי לעצב בקבוקים בצורות שונות ומיוחדות. לכן, עצם קיומו של עיצוב ייחודי לא יגרום לצרכן להניח שמדובר במזהה מקור. כמו כן, הסימן המבוקש אינו כולל עיצוב חריג או מפתיע ביחס לתחום של משקאות חריפים, עד כדי כך שהצרכן ייראה בו כמזהה מקור. לכן, גם אם הצרכן יזהה את דמות הבקבוק בין שאר הבקבוקים, הוא לא יהיה מוכן לסמוך על מראה הבקבוק בלבד כאינדיקציה למקור המשקה.

לגבי אופי מבחין נרכש – בהעדר אופי מבחין אינהרנטי, על המבקשת לעמוד בשלושה תנאים: הדמות הנכללת בבקשה משמשת בפועל כסימן מסחר; הדמות אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונלי ממשי; סימן המסחר רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש. אולם, הראיות שהוצגו על ידי המבקשת אינן מוכיחות קיומו של אופי מבחין נרכש. כמו כן, אין הוכחה לגבי שימוש בצורת הבקבוק כסימן מסחר. המבקשת אף כוללת על גבי הבקבוק את סימן המסחר שלה, elit. העובדה שבעליו של סימן מסחר עושה תמיד שימוש בסימן חסר אופי מבחין יחד עם סימנים אחרים, יכולה להוות אינדיקציה לכך שאינו סומך על הסימן הרלוונטי (והתלת ממדי, במקרה הנדון) כמזהה מקור.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.