העובדות: התובע עוסק בפיתוח וקידום אתרי אינטרנט. התובע ביצע פרויקט קידום אתר אורגני (SEO) עבור אחת מלקוחותיו. הפרויקט כלל כתיבת תכנים שיווקיים. לטענתו, התובע הוא הבעלים הבלעדי של זכויות היוצרים בתוכן השיווקי.

התובע טען שהתכנים שיצר הועתקו על ידי הנתבעים ופורסמו באתרים המופעלים על ידם והפרו בכך את זכויות היוצרים שבבעלותו.

נפסק: התכנים נושא התביעה מכילים טקסט שיווקי הכולל פרטים טכניים של המוצר הרלוונטי (מקרן). התנאים להגנת זכות יוצרים הם יצירתיות והשקעת משאב אנושי כלשהו. הרף הנדרש עבור שניהם הוא מינימלי.

למרות שמדובר בתוכן שיווקי הכולל פרטים טכניים, מדובר בתכנים הראויים להגנת זכויות יוצרים. שכן, תכנים אלו כללו שמות תואר שנועדו לתפוס את עינו של הקונה הפוטנציאלי. אלו שולבו במפרט הטכני "היבש" לשם שיווק המוצר וקידומו במנועי החיפוש. לצורך זה התובע גם הוסיף אייקונים לצד תיאור המוצר. המסקנה היא שגם אם לא מדובר ביצירתיות או השקעה מרובים, התקיים הרף המינימלי הנדרש.

השוואה בין התכנים שיצר התובע למלל הקיים באתר הנתבעים מגלה שמדובר בהעתקה מסוג של "העתק-הדבק". הזהות אינה מצומצמת למפרט הטכני אלא גם לשמות התואר, המילים המקשרות, הסמלים והסימנים בהם נעשה שימוש. פועל יוצא שמדובר בהפרת זכויות יוצרים.

מאחר שהנתבע הוא זה שקובע מהו התוכן שיפורסם באתר הנתבעת, יש להטיל עליו חיוב באופן אישי.

לגבי מספר ההפרות – אמנם מדובר בחמישה פרסומים. אולם, הפרסומים מתייחסים לשלושה מוצרים שונים, ויש לראות בפרסומים המתייחסים למוצר אחד כהפרה אחת של זכויות יוצרים.

התביעה התקבלה.