העובדות: התובעת עוסקת בתחום מתקני טיהור המים הביתיים, ומשווקת את המוצר "תמי 4". התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה בטענה לגניבת סודות מסחריים. התובעת טוענת שהנתבע הפעיל "מרגל" בחצריה, על מנת שיוכל לפנות ללקוחות התובעת.

במסגרת התביעה בוצע הליך של חיפוש ותפיסה, במסגרתו נתפס מחשב של הנתבע. התובע ניסה לגרום נזק למחשב על ידי שפיכת מים רותחים עליו. כמו כן, היו חסרים חלקים במחשב. אלו גרמו לכך שחלק מהמידע במחשב אינו נגיש. למרות זאת, התובעת טוענת שהמידע שנמצא משקף מידע עסקי השייך לה.

נפסק: על מנת ליהנות מההגנה של סוד מסחרי, יש להציג ראיות שאכן מדובר בסוד מסחרי. הגדרת "סוד מסחרי" היא הגדרה רחבה, הכוללת מידע רב ומגוון. הסודיות הנדרשת היא סודיות יחסית והיא עשויה להשתנות כתלות בנסיבות המקרה.

התובעת טוענת שהנתבע עשה שימוש בסודות המסחריים הבאים: רשימת לקוחות, מסלולי שירות וחיוב, כולל סיום ההתקשרות, תעריפי החיוב והיקף השירות.

השאלה הראשונה היא האם אכן מדובר במקרה הנדון בסוד מסחרי – רשימת לקוחות הוכרה בפסקי דין כסוד מסחרי בתנאי שיוכח שיש בה "ערך מוסף", מלבד קיבוץ שמות הלקוחות. עוד נדרש להוכיח שנדרש מאמץ מיוחד לשם גיבושה, כך שיש יתרון בניצולה.

במקרה הנדון הוכח שאכן מדובר בסוד מסחרי. המידע שהחזיק הנתבע אינו פרטי התקשרות בלבד. מדובר במידע הכולל גם נתונים כגון סוג המכשיר והציוד שנרכש מהתובעת, המחיר, הסדרי תשלום ותוקף החוזים. לכן, נדרש מאמץ מיוחד לגיבוש רשימה זו ומתקיים בה אותו "ערך מוסף" שנדרש בפסיקה.

אמנם התובע טען כי המידע הגיע אליו לאחר שרכש "לידים". אולם, המידע כולל פרטים שאינם נכללים במסגרת אותם "לידים" ואינם נמכרים לכל דורש בשוק החופשי. הוכח גם שהנתבע היה יוצר קשר עם עובד של התובעת, על מנת לקבל פרטים נוספים לגבי כל לקוח. הוכח גם שהנתבע ידע לציין פרטים חשובים בשיחות עם הלקוחות – כמו סוג המכשיר, מסלול החיוב, מועדי תשלום וכיו"ב.

המידע הסודי שהחזיק הנתבע העניק לו יתרון עסקי משמעותי, משום שהוא איפשר לו להציע הצעות אטרקטיביות ללקוחות עמם יצר קשר.

כמו כן, התובעת הוכיחה שהיא נוקטת באמצעים סבירים לשמירת המידע על לקוחותיה כסוד מסחרי.

השאלה השנייה היא האם מעשי הנתבע מהווים "גזל סוד מסחרי" – גזל סוד מסחרי כולל ארבע חלופות: נטילה בלתי מורשית של המידע באמצעים פסולים; העברה של המידע לצד שלישי; שימוש במידע; קבלת המידע באופן לא מורשה. במקרה הנדון הוכחה נטילה פסולה של המידע וניצול המידע.

הדו"ח לגבי תפיסת הנכסים ובדיקת המחשב שנתפס כולל 15 לקוחות שהועברו לנתבע. אולם, מאחר שהנתבע חיבל במחשב, חלקה דוקטרינת הנזק הראייתי. לכן, על הנתבע חל הנטל להוכיח שלא הועברו על ידו לקוחות נוספים של התובעת.

התביעה התקבלה.