העובדות: בקשה לרישום הביטוי "… LOVE MAKES THE HEART COMPLETE " עבור שירותי קמעונאות מקוונים למוצרי צריכה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שמדובר בסיסמה שאינה משמשת כסימן מסחר.

נפסק: לפי הפסיקה, סימני מסחר רבי מילים המשמשים כסיסמאות שיווקיות, ייבחנו לפי אותם המבחנים הרלוונטיים לכל סוגי סימני המסחר, ללא קשר למספר המילים המרכיב אותם. נקבע עוד שיש לבחון האם שילוב כל המילים המרכיבות את סימן המסחר, יוצר אופי מבחין או שמדובר בשילוב מתאר או משבח, שאינם ניתנים לרישום. אמצעי עזר לבחינת הכשירות לרישום היא השאלה האם צירוף המילים משנה את המשמעות המצרפית הרגילה של המילים המרכיבות את סימן המסחר.

יש לבחון עוד כיצד ייתפס סימן המסחר בעיני הצרכנים – רק אם ייראו בו כמורה על מקור המוצרים, יהיה כשיר לרישום. יש לדחות את טענת המבקשת כי האמור אינו עונה עם התפתחות דיני סימני מסחר, וכי מטרת סימני המסחר אינה עוד רק אמצעי לזיהוי מקור מסחרי של מוצר או שירות, אלא אובייקט בעל ערך עצמי. אין כל תמיכה בפסיקה בטענה זו והיא גם אינה נתמכת בלשון החוק. לא ניתן להקנות למבקשת הגנה רחבה מזו הקבועה בדין ביחס לרישום סימני מסחר.

ישנם מספר מבחני עזר בפסיקה שיסייעו בבחינת האופי המבחין של סימן המסחר: תוכן המסר, אופן הצגתו, שפת הצגתו, אורכו, מידת קליטותו, מהות המוצרים ומיהות הקהל הרלוונטי. מבחן עזר נוסף יכולה לשמש השאלה – האם צרכנים צפויים לעשות שימוש בסימן המסחר על מנת לבקש ממוכר בעסק את המוצרים הרלוונטיים. תשובה חיובית עשויה לתמוך במסקנה שמדובר בסיסמה המציינת מקור המוצרים.

בפסיקה זרה נקבע כי תפיסת הצרכן את סימן המסחר יכולה להשתנות לפי טיב הסימן – קשה יהיה לראות בסלוגנים המעבירים מסר בלבד או סלוגנים אינפורמטיביים העושים שימוש במילים משבחות, ככשירים לרישום.

יישום המבחנים מוביל למסקנה שסימן המסחר חסר אופי מבחין. מדובר במשפט שלם בשפה האנגלית שאינו מתאר את שירותי המבקשת. כמו כן, אין מדובר אלא במשפט שהוא אמירה כללית חיובית ומשבחת שניתן לומר על כל דבר ובכל נושא. מדובר בסימן מסחר מהסוג שהוגדר בפסיקה כ"מילים בעלות ניחוח אוניברסלי". ניתן גם לראות בסימן המסחר כביטוי שמטרתו לשבח את שירותי המבקשת.

לא די בצירוף מספר רב של מילים כדי ליצור סימן מסחר בעל אופי מבחין אינהרנטי. הצירוף המבוקש לא משנה את המשמעות הרגילה של המילים הנפרדות, ולא יוצר משמעות חדשה.

לגבי השימוש בסימן – לפי מעט הראיות שהוגשו, השימוש היחיד בסימן הוא מתחת לסימן מעוצב אחר של המבקשת, שהוא סימן הבית שלה. אופן הצגת הסימן המבוקש משדר לצרכן שהסימן המזהה את המקור הוא סימן הבית ולא הסימן המבוקש. כמו כן, הבקשה כוללת שלוש נקודות בסופו, שלא נכללות בשימוש בפועל. לכן, לא מדובר בסימן מסחר שהצרכן יתפוס כמזהה מקור. לאור האופי הדתי/נוצרי של החנות המקוונת של המבקשת, נראה שצרכנים ייטו לראות בסימן כמסר אמוני ולא כסימן מסחר. גם המבחן לעניין הפנייה למוכר בעסק מוביל לאותה מסקנה.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.