העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכולל את הביטוי "EZ put", לגבי התקנים עבור טלפונים סלולריים.

המתנגד הוא אמן ויוצר מוזיקה המופיע תחת השם "EZ". ההתנגדות התבססה על סימן מסחר רשום של המתנגד, מעוצב גם הוא, הכולל את האותיות "EZ". הסימן הרשום נרשם עבור בידור והופעות.

נפסק: יש לדחות את טענות בעלי הסימן הרשום כי הסימן הרשום הוא מוכר היטב. על מנת להוכיח שסימן מסחר מסוים הוא מוכר היטב, יש להציג היקפי מכירות ניכרים וחדירה עמוקה ונרחבת לשוק, לספק נתונים באשר למאמצי פרסום ושיווק נרחבים, להוכיח רמת ייחודיות גבוהה בשימוש בסימן ועוד. לשם כך, יש לספק ראיות מוצקות ומשמעותיות.

לא הוגשו ראיות המבססות את הטענה שמדובר בסימן מסחר מוכר היטב. בעל הסימן הרשום הוכיח כי נמכרים מוצרי "מרצ'נדייז" הנושאים את שמו. אולם, מכירת מוצרים מסוג זה אינה מהווה שימוש בסימן המסחר. שכן, לא מדובר בשימוש התואם את התכלית של סימן מסחר – לציין את מקור הטובין.

יש לדחות גם את הטענה ליצירת תחרות בלתי הוגנת. על מנת להוכיח עילה זו יש להראות את פוטנציאל ההטעיה המצוי בסימן המבוקש. חשש להטעיה ייבחן לפי המבחן המשולש. מבחן זה כולל שלושה מבחני משנה: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הלקוחות וערוצי השיווק; מבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר והמסר הרעיוני העולה מן הסימן.

מבחן המראה והצליל הוא המרכזי מבין שלושת מבחני המשנה. יש לזכור לגביו כי סימני המסחר לא עומדים להשוואה זה לצד זה. כמו כן, זכרונו של הצרכן אינו מושלם ויש חשיבות לרושם הראשוני ולמראה הסימן בכללותו.

קיימים הבדלים עיצוביים מהותיים היוצרים הבחנה בין שני הסימנים. גם תוספת המילה "put" תורמת כדי להבדיל בין הסימנים. כל זאת גם בהתחשב בזכרונו הבלתי מושלם של הצרכן ובהתאם לרושם הכללי של סימני המסחר. גם לגבי מבחן הצליל, יש משמעות לתוספת המילה "put", ואף סביר להניח שחלק מהציבור יהגה את הסימן המבוקש כמילה אחת. בכל מקרה, לא מדובר בהגייה פונטית זהה של הסימנים בשל תוספת זו.

אין גם ראיה המוכיחה חפיפה בסוג הסחורות או חוג הלקוחות, ואף צינורות השיווק הם שונים. כל אלו מפחיתים את החשש להטעיה עד כדי התאיינותו. כמו כן, אין במבחן השכל הישר ויתר נסיבות העניין כדי לשנות מהמסקנה שהמבחן המשולש אינו מגלה חשש להטעיה.

לגבי הטענה לתחרות בלתי הוגנת – הגדרת המילה תחרות היא מאבק על לקוחות והצלחה כלכלית, בין גורמים הפועלים באותו תחום. ספק אם זהו המקרה הנדון. כמו כן, המתנגד לא טען באופן ברור לחוסר תום לב של מבקשי הרישום, יסוד הנדרש לשם ביסוס תחרות בלתי הוגנת, וממילא לא הציג ראיות לעניין זה.

ההתנגדות נדחתה.