העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב, הכולל דמות של יוני והכיתוב "היונה". הבקשה הוגשה לרישום ביחס טחינה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן המבוקש בשל דמיון מטעה לסימן מסחר רשום עבור הביטוי "טחינה יונת השלום".

נפסק: השאלה היחידה שיש להכריע בה היא האם קיים דמיון מטעה בין הסימן המבוקש לסימן המסחר הרשום "טחינה יונת השלום". שאלת הדמיון המטעה נבדקת לפי המבחן המשולש, שכולל את מבחני המשנה הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וצינורות השיווק; ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו צורף עם הזמן גם מבחן השכל הישר.

לגבי מבחן המראה והצליל – ההשוואה בין סימני המסחר תיערך בהסתכלות על הסימנים בכללותם. עם זאת, יש לשים דגש מיוחד על הרכיבים הדומיננטיים בהם וזאת לאור זכרונו הבלתי מושלם של הצרכן.

הרכיב הדומיננטי בשני סימני המסחר הוא רכיב היונה. הדמיון מתחזק בשל שני גורמים עיקריים: הראשון – היונה מהווה רכיב שרירותי, היוצר קשר חזק בזכרונו של הצרכן בין רכיב זה לבין המוצר והיצרן; השני – רכיבים נוספים בשני סימני המסחר קשורים ליונה בקשר הדון. כך לגבי הביטוי "יונת השלום" המתקשר ליונה האוחזת ענף של עץ זית. זאת בזמן שבסימן המבוקש מופיעה יונה על גבי ענף.

במבחן הצליל קיים אמנם הבדל מסוים. אלא שגם בהשוואת המצלול הרכיב הדומיננטי הוא היונה, שכן הרכיב "טחינה" הוא שקוף ביחס למוצר.

לגבי מבחן סוג הסחורות וצינורות השיווק – מאחר שמדובר בסימני מסחר המיועדים לאותו מוצר, מתקיימת זהות מוחלטת ביניהם במבחן זה.

לגבי מבחן יתר נסיבות העניין – במבחן זה יש לקחת בחשבון שיקולים מסחריים נוספים בהם: היחסים המסחריים בין הצדדים; המידה שבה מוכרים סימני המסחר בציבור; ראיות להטעיה בפועל ונתונים רלוונטיים אחרים.

בעניין זה, המבקשת טענה שהסימן המבוקש הוא מוכר מאוד והיא זו שהגתה אותו. אולם, היקף השימוש אינו מתגבר על סכנת ההטעיה הנובעת מהדמיון הרב שבין סימני המסחר. בפועל ייתכן בהחלט שהציבור בישראל סבור שטחינת יונת השלום היא גם כן מתוצרתה של המבקשת. אולם, מאחר שסימן המסחר הרשום כבר מצוי בפנקס, על רשם סימני המסחר לשקול את סכנת ההטעיה ולא ניתן להורות על רישום במקביל. זאת גם אם המבקשת היא בעלת סימן המסחר הוותיק יותר. אם אכן כך, המבקשת יכולה לבקש את מחיקת הסימן הרשום.

שיקול נוסף הוא שהסימן הרשום הוא מילולי ולכן ההגנה עליו חלה על כל העיצובים.

המבקשת טענה שמחלקת סימני מסחר טעתה בכך שהשוותה בין אריזות המוצרים של סימני המסחר. יש לדחות טענה זו שכן השימוש בפועל הוא אחד השיקולים שנכון וראוי לקחת בחשבון במסגרת מבחן יתר נסיבות העניין.

לגבי מבחן השכל הישר – לפי מבחן זה יש לבחון את סימני המסחר כ"אומנות קונספטואלית". המסר הרעיוני של סימני המסחר הוא יונה ואפילו יונת השלום. מסר זה מתגבר בשל הרכיבים הגרפיים בסימן המבוקש דבר שמגביר את הזהות בין סימני המסחר.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.