העובדות: בקשה לביטול פטנט שנרשם עבור סינון תוכן לא רצוי מדפי אינטרנט. מדובר באמצאה הבוחנת את המבנה היררכי של הפרזנטציה שנבחנת – כלומר, אילו חלקים מהווים חלק של חלקים אחרים. ההחלטה האם ואיזה תוכן יש להסיר נקבעת לפי מיקומו של התוכן הלא רצוי בתוך המבנה ההיררכי. המטרה היא שהדף שיוצג לגולש ישמור ככל שניתן על המראה המקורי שלו .

מבקשת הביטול טוענת שהפטנט נרשם למרות העדר חידוש – כלומר, האמצאה נכללה כבר במלואה בפרסומים קודמים. מבקשת הביטול טענה עוד שהאמצאה נעדרת התקדמות המצאתית – כלומר, היא הייתה מובנה מאליה מבחינת בעל המקצוע הרלוונטי.

נפסק: מבקשת הביטול הציגה מספר פרסומים המתיימרים לכלול את האמצאה בשלמותה. יש לדחות טענה זו שכן כל הפרסומים מציגים פתרון טכנולוגי שונה, ולכן לא ניתן לומר שהם שוללים חידוש. השוני בא לידי ביטוי בכך שאף אחד מהפרסומים אינו מזהה את מבנה הפרזנטציה בכללותה או קשרי גומלין בין חלקיה. לחלופין, הפרסומים אינם לוקחים בחשבון את מבנה הפרזנטציה לצורך קבלת ההחלטה אילו תכנים יש לסנן.

יש לדחות גם את הטענה להעדר התקדמות המצאתית. על מנת לבסס טענה זו, היה על מבקשת הביטול להראות כי הצירוף של הפרסומים שהציגה מוכיח שהאמצאה הנתבעת בפטנט היא מובנת מאליה.

אולם, מבקשת הביטול לא הבהירה כיצד השילובים של הפרסומים שהציגה מובילים לאמצאה באופן מובן מאליו. המבקשת גם לא הציגה את המוטיבציה של בעל מקצוע לפנות אליהם או לשלב ביניהם. לפי הפסיקה, כאשר בעל דין מסתפק בהפניה כללית לפרסומים, יש להעניק להם משקל נמוך. בנוסף וכפי שכבר הוסבר, הפרסומים אדישים למבנה ההיררכי של הפרזנטציה לצורך קבלת ההחלטה אילו תכנים יש לסנן. ללא רכיב מרכזי זה לא ניתן לקבל את הטענה ששימוש במבנה היררכי לצורך סינון תוכן הוא מובן מאליו.

הבקשה לביטול הפטנט נדחתה.