העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור השם "Jerusalem Winery" עבור מיץ ענבים ומשקאות אחרים וכן עבור יינות ומשקאות אלכוהוליים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בנימוק שהרכיב Jerusalem הוא שם גיאוגרפי המתאר את תכונות המוצר. כמו כן נטען שהצירוף עם המילה Winery יוצר סימן מתאר.

נפסק: אין מחלוקת שמדובר בסימן שאינו כשיר לרישום בשל משמעותו הגיאוגרפית. לכן, השאלה שיש להכריע – האם הסימן המבוקש רכש אופי מבחין במידה שמצדיקה את רישומו.

מידת הראיות הנדרשת להוכחת אופי מבחין נגזרת משאלת האופי המבחין האינהרנטי של סימן המסחר. זה ייבחן לפי מיקומו על "ציר התיאוריות" שבצדו האחד שמות גנריים ובצידו האחר שמות דמיוניים. מידת התיאוריות תיבחן ביחס למוצרים הרלוונטיים לסימן המסחר.

הסימן המבוקש מורכב משני רכיבים – אחד הוא ציון גיאוגרפי והשני הוא גנרי, שפירושו יקב. כמו כן, צירוף המילים אינו מוסיף על משמעותן הנפרדת של המילים ומשמעותו ברורה ובעלת אופי מבחין חלש – יקב ירושלמי. לכן, נטל הראיה להוכחת אופי מבחין נרכש הוא כבד.

על מנת להוכיח אופי מבחין נרכש יש להראות שמאמצי בעלי סימן המסחר הביאו לכך שהציבור מקשר את המוצרים או השירותים לבעלי סימן המסחר. אולם, ראיות המבקשת לא ביססו רכישת אופי מבחין.

יש לדחות גם את טענות המבקשת לגבי רישום סימן המסחר מחוץ לישראל. השיקולים לגבי רישום סימני מסחר, ובכללם מאפייני הצרכנות של הציבור המקומי, משתנים ממדינה למדינה.

הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.