העובדות: שתי בקשות לרישום סימני מסחר הכוללים את הביטוי "TORTA LOCA אוכל רחוב מקסיקני". אחד הסימנים הוא מילולי והשני כולל דמות מצוירת הדומה לאמנית המקסיקנית פרידה קאלו. 

סימני המסחר התבקשו לרישום עבור שירותי הסעדה לגבי מזון מקסיקני.

המתנגדת, הבעלים של עסק לממכר מזון מקסיקני גם כן, היא הבעלים של סימן מסחר רשום מעוצב הכולל את השם "טורטה" בתוך אליפסה עם רקע שחור.

המתנגדת טוענת שהסימנים המבוקשים לרישום דומים עד כדי הטעיה לסימן המסחר שלה.

נפסק: המבחן המקובל לבחינת דמיון מטעה הוא "המבחן המשולש" הכולל שלושה מבחני משנה: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וערוצי השיווק; ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר והמסר הרעיוני העולה מן הסימן.

מבחן המראה – אין כל רכיב משותף במראה בין הסימנים ולכן לא מתקיים דמיון במראה.

מבחן הצליל – קיים דמיון חלקי בין סימני המסחר, במילה TORTA, המהווה הרכיב מרכזי בסימן המסחר של המתנגדת, וחלק מהרכיב המרכזי בסימנים המבוקשים.

סוג הסחורות וחוג הלקוחות – קיימת חפיפה מלאה במבחן זה.

יתר נסיבות העניין – צודקת המבקשת שקיימת משמעות מילונית למילה "טורטה", הכוללת גם מנה מהמטבח המקסיקני. בכל מקרה, כאשר מדובר בשם של מנה, יש להשאיר את השם פתוח לשימוש הציבור ולא ניתן להעניק בו בלעדיות למתנגדת. זאת גם כאשר הציבור הישראלי טרם מכיר מנה זו. למרות זאת, לא מדובר ברכיב שקוף לצרכן ויש להתחשב בו בשאלת הדמיון המטעה.

בסיכום הדברים – בהשוואה בין הסימן המבוקש המילולי לסימן הרשום של המתנגדת, הרכיב המשותף TORTA עלול להביא להטעיה. זאת בשל ההיכרות הדלה של הציבור הישראלי עם השם, ולמרות תוספת הרכיב LOCA. לעומת זאת, המרחק העיצובי ביחס לסימן המבוקש המעוצב הוא גדול, ויהיה ברור לצרכן שמדובר בסימני מסחר של עוסקים שונים.

קיימת טענה נוספת של המתנגדת שיש לדון בה – הסימן המבוקש המעוצב כולל את דיוקנה של האמנית המקסיקנית פרידה קאלו. לכן, ובהתאם להוראות הפקודה, היה על המבקשת לקבל הסכמה לשימוש בדמות זו. מאחר שלא התבקשה הסכמה כזו, הסימן המעוצב אינו כשיר לרישום.

הבקשה לרישום סימן המסחר המילולי נדחית בשל הדמיון לסימן הרשום של המתנגדת. 

הבקשה לרישום סימן המסחר המעוצב נדחית בשל השימוש בדיוקנה של פרידה קאלו.