העובדות: התנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים הכוללים את המילה נח'לה בעברית ובערבית, בצבע אדום. סימני המסחר התבקשו עבור קטניות ופירות מיובשים שונים וכן עבור מוצרי חיטה, דגנים, תבלינים וקפה.

המתנגדת היא הבעלים של סימני מסחר רשומים לגבי המילה "אלנח'לה" בעברית ובערבית בצבע ירוק. סימן המסחר "אלנח'לה" משמש לייצור ושיווק מוצרי קפה, פיצוחים ומוצרי מזון אחרים.

בעבר ובמקביל התנהלו ומתנהלים הליכים נוספים לעניין סימני המסחר של הצדדים. במסגרת אלו הושגו גם הסכמות בין הצדדים לגבי השימוש של כל צד בסימני המסחר שלו.

נפסק: עילת ההתנגדות העיקרית היא טענה לדמיון מטעה בין סימני המסחר של המבקשת לסימן המסחר הרשום של המתנגדת.

המבחן המקובל לבחינת קיומה של סכנת הטעיה, הנגרמת כתוצאה מקיומו של דמיון מטעה בין הסימנים, הינו "המבחן המשולש". המבחן כולל את מבחני המשנה הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין. אופן יישומם של מבחנים אלו בכל מקרה ומקרה אינו נעשה לפי סטנדרטים אחידים והוא מושפע מאופיו המבחין של הסימן הרשום ומהיקף ההגנה לה הוא ראוי.

מבחן המראה והצליל – זה המבחן המרכזי. הערכת הדמיון בין סימני המסחר נעשית לפי הסימנים בשלמותם אך תוך שימת לב לרכיב הדומיננטי בהם, כרעיון המרכזי. קיים דמיון רב ברכיב הדומיננטי – "אלנח'לה"/"נח'לה", גם במבחן הצליל. עם זאת, בין הצדדים הושג הסכם באשר לשימוש בסימני המסחר ולא ניתן כעת לטעון לדמיון מטעה.

מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק – בחינת הדמיון המטעה תהא לפי הרישום ולא לפי השימוש בפועל. קיימת חפיפה חלקית בין רשימות המוצרים של סימני המסחר של הצדדים. המבקשת טוענת שהשימוש שלה בפועל בסימניה הוא לגבי קטניות, פיצוחים ותבלינים ואילו זה של המתנגדת לגבי קפה. גם אם הייתה חשיבות לטענה זו, מדובר באותה משפחה מסחרית. כמו כן, הראיות בהליך מלמדות שקיימת חפיפה גם בחוג הלקוחות וצינורות השיווק.

מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר – מדובר מצב שבו ישנן נסיבות מיוחדות בהן הציבור המבקש לרכוש קפה יודע לעמוד על ההבדלים בין מוצרי המבקשת לאלו של המתנגדים. הבידול שהוסכם בין הצדדים לגבי הצבעים בהם יעשו שימוש רכש לכל אחד מהם מוניטין ייחודי וקהל לקוחות נאמן. אלו מאפשרים דו קיום יחדיו בשוק.

המסקנה היא שלא מתקיים חשש להטעיה.

טענה נוספת של המתנגדת היא שהמילה "נח'לה" מהווה שם משפחה שאינו כשיר לרישום. אולם, מדובר בסימנים מעוצבים בעלי גופן מיוחד המוגבל לצבע האדום. די בכך על מנת לעמוד בדרישה החוק לגבי הצגה "בדרך מיוחדת" של שם משפחה, המכשיר את רישומו.

ההתנגדות נדחתה.