העובדות: בקשה לביטול סימן מסחר הכולל את השם ARAMIS. הסימן הרשום נרשם עבור תוכנות מחשב ושירותים עסקיים.

מבקשת הביטול היא חברה הפעילה בתחום הסייבר. מבקשת הביטול הגישה שתי בקשות לרישום סימני מסחר לגבי תוכנות וחומר מחשב, הכוללות את השם ARAMIS.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימני המסחר של מבקשת הביטול בשל הסימן הרשום.

נפסק: על מנת להכריע בבקשה לביטול סימן בשל היעדר שימוש יש לבחון האם הייתה לבעלת הסימן כוונה להשתמש בתום לב בסימן המסחר. בהעדר כוונה כזו, הסימן יבוטל. אם תוכח כוונה, יש לבדוק האם היה שימוש בפועל בסימן. כמו כן, יש לבדוק האם היו נסיבות מיוחדות שמנעו שימוש בסימן המסחר. בפסיקה נקבע עוד שלרשם סימני המסחר נתון שיקול דעת שלא לבטל את סימן המסחר, גם במקרה שבו מתקיימים התנאים לביטולו.

תכלית הליך הביטול של סימני מסחר היא להבטיח שמרשם סימני המסחר ישקף את המציאות המסחרית.

בבקשה לביטול סימן מסחר רשום נטל השכנוע רובץ על מבקש הביטול. מבקש הביטול נדרש להציג ראשית ראיה על מנת להעביר את הנטל לבעלי הסימן הרשום.

ראיות בעלת הסימן הרשום מוכיחות כי אכן הייתה לה כוונה לעשות שימוש בסימן המסחר.

לעניין השימוש בפועל – אין הגדרה פוזיטיבית בחוק למונח "שימוש", ולאור ההגדרה הרחבה בחוק, יש לפרש את המונח במובנו הרחב ביותר. המשמעות – כל פעולה שנועדה לזהות את מקור המוצרים הרלוונטיים תהווה שימוש (למעט החריגים הקבועים בחוק לגבי פעולות פרסום או ביטול רשות שימוש לגורם מקומי בנסיבות מסוימות).

לפי הראיות בהליך מוצריה של בעלת הסימן ושירותיה לא שווקו בישראל לא נמכרו בישראל ולמעשה אין לבעלת הסימן אף לא לקוח אחד בישראל.

בעלת הסימן ביקשה להסתמך על אתר האינטרנט העולמי שלה על מנת לבסס שימוש. אולם, פסיקה קודמת של רשם סימני המסחר קבעה שקיים קושי בהכרה בשימוש בסימן באתר אינטרנט בינלאומי כשימוש בסימן מסחר. זאת מאחר שהכרה באתר עולמי כשימוש תרוקן מתוכן את דרישת השימוש בישראל. כמו כן, הדבר יחיל את הדין הישראלי על כל רשת האינטרנט.

לכן, יש לקבוע קיומו של שימוש על רק אם אתר בינלאומי פונה באופן ממוקד לציבור הישראלי (targeting). לשם כך יש לבחון האם קיימים סממנים המכוונים לקהל לקוחות ישראלי כגון שימוש בשפה העברית, במטבע ישראלי או מספר טלפון עם הקוד הבינלאומי המתאים. הכוונה הסובייקטיבית של בעלי סימן המסחר היא משנית והשאלה היא האם באופן אובייקטיבי קיים מיקוד לשוק הישראלי.

בערעור על פסיקת הרשם נקבע כי אין הצדקה שיוקם אתר ייחודי לכל מדינה ומדינה אולם יש לבחון את המתכונת של האתר הבינלאומי ומידת הכיוון שלו לאוכלוסיית היעד.

במקרה הנדון, הראיות אינן מצביעות על סממן שמעיד על פנייה ממוקדת לקהל הלקוחות הישראלי באתר העולמי. כמו כן, בעמוד יצירת הקשר באתר, שלוש כתובות מייל ליצירת קשר לשלושה אזורי יעד בלבד, ארה"ב, אירופה ואוסטרליה.

קיומן של נסיבות מיוחדות במסחר אשר מנעו שימוש – נסיבות מיוחדות אלו להיות אובייקטיביות ובלתי תלויות במעשיה של בעלת הסימנים. בעלת הסימן הרשום טענה שמגפת הקורונה אילצה אותה לצמצם את פעילותה. אולם, ראיה לקשר סיבתי בין התפרצותה של מגפת הקורונה לבין אי השימוש בסימן. למעשה, שיתוף הפעולה של בעלת הסימן הרשום עם חברה ישראלית, שכלל ניסיון לקבל מימון מרשות החדשנות, לא נעצרה גם בעיצומה של המגפה. המסקנה היא שמדובר בהחלטה עסקית על רקע קושי כלכלי. החלטה עסקית כזו אינה יכולה לשמש "נסיבות מיוחדות".

שיקול הדעת של רשם סימני המסחר – אמנם, מוצרי ושירותי בעלת הסימן הרשום אינם  מוצרי מדף פשוטים ויש צורך בהתקנתם והתאמתם ללקוחותיה. אולם טרם יש בידיה מוצר שניתן לשווק לחברות ישראליות. צריך לזכור גם כי למבקשת הביטול יש אינטרס לגיטימי בהליך הביטול – רישום סימני המסחר שלה. במקרה הנדון יש להעדיף את האינטרס של בעלת הסימן על זה של מבקשת הביטול.

סימן המסחר הרשום בוטל.