העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר "IN PURSUIT OF ANSWERS". הבקשה הוגשה עבור מכשור רפואי וכירורגי וכן שירותי רפואה וורטרינריה ושירותים מדעיים.

מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה שמדובר בסיסמה פרסומית, ולא בסימן מסחר. עוד נטען שלא מדובר בשם היכול לשמש כמזהה מקור של המוצרים והשירותים.

נפסק: על מנת לרשום סימן מסחר יש להראות שהסימן בעל אופי מבחין. כלומר כזה שייצור בידול ביחס למוצרים או שירותים המסופקים על-ידי אחרים. האופי המבחין של סימן מסחר הוא זה שמאפשר לציבור לזהות את השירות או המוצר כמגיעים ממקור מסוים. את האופי המבחין בוחנים ביחס למוצרים או לשירותים אותם נועד לסמן סימן המסחר הרלוונטי.

כשמדובר על צירוף של מספר מלים שאלת כשירותו של סימן מסחר להירשם תיבחן על פי משמעות שילוב כלל המילים יחדיו. השאלה היא האם שילוב המילים ניחן באופי מבחין, או שמא הוא מתאר או משבח. כאמצעי עזר בלבד, המהווה שלב אחד בדרך לתשובה, ניתן לבחון מידת התיאוריות של  מרכיביו הנפרדים של סימן המסחר.

במקרה הנדון, משמעות סימן המסחר היא "במרדף אחר תשובות". הסימן מורכב ממילים נפוצות וברורות לרבות הציבור. המבקשת אינה חולקת על כך שהסימן הוא מסר שיווקי, ולטענתה הוא מתאר את חזון החברה.

הפסיקה קבעה מספר מבחנים לבחינת אופי מבחין של סיסמה שיווקית: כיצד תיתפס הסיסמה בעיני קהל היעד והאם יש בכוחה לשייך את הטובין למקורם יש לבחון אפוא את מכלול הנתונים וביניהם: תוכנו של המסר, אופן הצגתו, שפת הצגתו, אורכו של המסר, מידת קליטותו, מהות הטובין ומיהותו של קהל היעד.

במקרה הנדון תוכן המילים בהקשר של המוצרים והשירותים הרלוונטיים לא מהווה תוכן מפתיע ומקורי אלא תוכן כללי ומתאר, שאינו דורש מחשבה כלשהי מן הצרכן כדי לקשר בין הסימן למוצר או לשירות.

כמו כן, אופן הצגת הסימן המבוקש אינו יוצר זיקה כלשהי בינו לבין המבקשת. המבקשת גם לא טענה שסימן המסחר נמצא בשימוש בישראל. כמו כן המבקשת לא הציגה נתונים מיוחדים בדבר קהל היעד ולא הציגה טיעון מדוע ייתפס הסימן בעיני קהל היעד כסימן מסחר. לא הוצגו גם נתונים המעידים על כך שהציבור מקשר את הסיסמה עם המבקשת.

הפסיקה הציעה מבחן עזר נוסף לגבי רישום סיסמה כסימן מסחר – "מבחן הזבן". לפי מבחן זה, יש לבדוק האם צרכן צפוי לעשות שימוש בסיסמה בפני המוכר כשיהיה מעוניין במוצרים הרלוונטיים. תשובה חיובית לשאלה זו תתמוך בטענה שהסיסמה מסוגלת לתפקד כמציינת מקור.

לטענת המבקשת, מדובר במבחן שאינו ישים לגבי שירותים. אולם, טענה זו לא הוכחה בראיות. כמו כן, ידוע שלצרכנים יש העדפה של מותגים מסוימים על פני אחרים, והם עושים שימוש בשמותיהם גם אם המוצרים או השירותים הספציפיים הנרכשים נושאים שמות שונים (למשל ברכישת תרופה מסוימת ייעשה שימוש בשם החברה המייצרת). בכל מקרה המבקשת לא הציגה שימוש בסימן גם לגבי המוצרים עבורם התבקש הרישום.

המסקנה היא שסימן המסחר נעדר אופי מבחין אינהרנטי. מאחר שהמבקשת לא הוכחה שימוש בסימן המבוקש, הוא גם נעדר אופי מבחין נרכש.  

הבקשה לרישום סימן מסחר נדחית.