Elad Tsabari Law Firm

בקשה לביטול עיצובים 63961, 63960, רשם העיצובים, 5.12.24

העובדות: בקשה לביטול עיצובים רשומים.

העיצובים  הרשומים  הם ממתקי  צמר גפן מתוק  המיוצרים בידי  מדפסות תלת-מימד.

הבקשה לביטול נסמכת על הטענה כי העיצובים הרשומים אינם כשירים לרישום לאור פרסומים קודמים.

נפסק: שני תנאי הכשירות הבסיסיים לקבלת הגנת עיצוב הם חידוש ואופי ייחודי.

תנאי החידוש הוא תנאי "טכני" הבודק זהות מהותית בין  העיצוב הנבחן לבין הפרסום הקודם. העיצוב לא ייחשב חדש אם הוא נבדל מהפרסום הקודם ב"פרטים שאינם מהותיים" כלשון החוק. בעקבות הדין האירופי, המהווה השראה לחוק העיצובים הישראלי, קיימת נטייה לפרש באופן מקל את התנאי של "פרטים  שאינם מהותיים". כלומר, ככל שיזוהו הבדלים ביחס לרכיבים בעיצוב כגון, קווי מתאר, צבע, מרקם וכו' יש לקבוע שהעיצוב הנבחן הוא חדש ביחס לפרסום הקודם. 

תנאי האופי הייחודי בוחן באיזו מידה יוצר העיצוב הנבחן רושם כללי שונה בעיני המשתמש המיודע ביחס לפרסום הקודם. ההשוואה איננה נעשית ביחס להבדלים פרטניים אלא בוחנים את הרושם הכללי שיוצר העיצוב. הבחינה תעשה בעיני המשתמש בהתחשב בשיקולים הבאים: מהו התחום בו מיושם העיצוב, האם מדובר בתחום רווי, מאפייני המשתמש המיודע, רמת ההיכרות שלו את התחום, רמת תשומת הלב שהוא מקדיש לתחום והשאלה האם הוא יכול לבצע השוואה ישירה,  וכן  מידת החירות  העיצובית של המעצב בפיתוח  העיצוב.

לא כל פרסום יילקח בחשבון בבחינת החידוש והאופי הייחודי. החוק מחריג פרסומים שפורסמו במהלך 12 החודשים שקדמו ל"מועד הקובע", אך זאת בתנאי שמקורם בבעל העיצוב. המועד הקובע הוא תאריך הגשת הבקשה.

בעלת העיצובים הרשומים טוענת כי הבעלות בהם הועברה אליה, וכי מקור הפרסומים הקודמים הנטענים הוא בבעלים הקודמים.

הפרסומים הרלוונטיים הם סרטונים. אין מחלוקת שמקורם בצד שלישי והם קודמים לתקופת החסד של 12 החודשים.

השאלה האם פרסום משקף את העיצוב כולו אינה בכמה מימדים פורסם המוצר אלא האם הפרסום מגלה את כל מאפייני העיצוב.

בעיצובים שנרשמו מופיעה צורת הלב על גבי חלקו העליון של הממתק בלבד. צידי הממתק אינם נושאים כל עיצוב מיוחד. לפיכך במקרה זה די בפרסום חלקו העליון של  הממתק  כשברור שמדובר בממתק צמר גפן, כדי להעיד על צורתו התלת-מימדית של הממתק. יש לדחות גם את הטענה שהמוצרים בפרסומים מיוצרים באופן ידני ולא על ידי מכונה אוטומטית, ולכן אין בהם כדי  לשלול חידוש או אופי ייחודי. עיצוב מוגדר בחוק ללא  קשר לאופן ייצורו. בהתאם, אין משמעות לשאלה כיצד מושג מאפיין חזותי המרכיב את העיצוב אלא מהו המראה של המוצר או חלק ממנו. בניגוד לטענת בעלת העיצובים, אין משמעות גם לגודלו האבסולוטי של  המוצר ושוני במאפיין זה אינו מקנה חידוש או אופי ייחודי.

השוואת הפרסומים לאחד העיצובים מגלה שוני מסוים – בעיצובים  בפרסומים,  צלעות  הלב  התחתונות   חלקות ועגולות,  ואילו בעיצובים  הרשומים צלעות  הלב  בנויות מקשתות  קטנות  או סלסולים. עולה השאלה האם הבדלים אלו הם בפרטים מהותיים או שאינם מהותיים.

לפי פסיקה זרה, גם שינוי קטן בעיצוב אשר משפיע מבחינה עיצובית ומבחינה פונקציונלית על העיצוב נחשב לפרט מהותי. במקרה אחד נקבע כי הבדל של צבע וצורה בין עיצובים שונים נחשב מהותי. גם במקרה הנדון ההבדלים מהותיים ולא נשלל החידוש.

לגבי תנאי האופי הייחודי – יש לבחון באיזו מידה יוצר העיצוב הנבחן רושם כללי שונה בעיני המשתמש המיודע ביחס לפרסום הקודם בהתאם למבחנים לעיל. בענייננו המשתמש המיודע הוא צרכן של ממתק צמר גפן מתוק, המכיר את מגוון העיצובים שקיימים בשוק. ראיות מבקשי הביטול מוכיחות כי צורת הלב מקובלת ושכיחה בתחום הממתקים. בשל העלות הנמוכה של המוצר הרלוונטי, המשתמש המיודע לא יקדיש תשומת לב גבוהה במיוחד לעיצוב במהלך רכישת המוצר.

למרות שצורת הלב בתחום הממתקים מקובלת היא אינה מגבילה את חירות המוצר. חירות העיצוב יכולה להיות מוגבלת ולנבוע מאילוצים חיצונים כגון: טיב העיצוב, תפקידו, אופן השימוש בו ועוד. במקרה הנדון בעלת העיצובים לא טענה או הציגה ראיות  המעידות  על  מוגבלות  חירות העיצובים.

כאמור ההבדל בין העיצובים הרשומים לעיצובים בפרסומים  מצוי בקווי המתאר של צלעות הלב התחתונות. מאחר שהצורה  הבסיסית המשותפת לכלל העיצובים היא צורת הלב, ומאחר שלא מדובר בתחום רווי, הרי שלא מדובר בשוני מהותי המעניק אופי ייחודי. המסקנה היא שהפרסומים שהוצגו שוללים את האופי הייחודי של עיצוב 63961.  

עיצוב 63960 דומה לעיצוב 63961 בכך שהוא מהווה למעשה מסגרת עגולה סביב אותה צורת לב. לפיכך מתעוררת השאלה האם המסגרת העגולה מקנה אופי ייחודי ביחס לעיצוב 63960. הפרסומים שהוצגו מגלים כי נהוג להוסיף מסגרת עגולה לממתקי צמר הגפן המעוצבים. המסקנה היא שהוספת המסגרת העגולה לעיצוב אינה מקנה לו אופי ייחודי במיוחד בהתחשב במגוון העיצובים הרחב שחלק גדול מהם כולל מסגרת כאמור.

בנוסף לאמור מבקשי הביטול הציגו פרסומים של צדדים שלישיים מתקופת החסד. בעלת העיצובים לא הוכיחה שמקורם בה או בבעלים קודמים ולכן פרסומים אלו שוללים חידוש.

פרסום נוסף מתקופת החסד הוא מחשבון פרטי של אדם באפליקציית מסרים. העובדה שאין לחשבון זה גישה לכל אדם אינה סותרת את הטענה שמדובר בפרסום השולל חידוש. ההגדרה של פרסום היא כזה אשר נחשף אליו  אדם אחד שאינו חב חובת סודיות כלפי המפרסם. בפסיקה זרה אף נקבע כי השאלה האם פרסום מסוים נצפה בפועל גם אינה רלוונטית ודי בכך שפרסום היה נגיש לאדם אחד לפחות שאינו כפוף לחובת סודיות. בהתאם, גם פרסום זה שולל חידוש.

פרסומים נוספים מקורם אכן בבעלים קודמים אבל נעשו לפני תקופת החסד.

בנוסף, הראיות מלמדות כי מקור העיצובים אינו בבעלים שקדמו לבעלת העיצובים (ושנטען שהועברו אליה ממנו), אלא היו קיימים בשוק הסיני זמן רב קודם לכן. גם אם הייתה בעלת העיצובים, ספק אם הבעלות בהם הועברה לבעלת העיצובים. כך לפי נוסח ההסכם שאינו כולל הוראה לגבי העברת בעלות, אלא מדובר בהסכם בלעדיות לרכישת מכונות בישראל. בהליך הוצגו גם תכתובות מהן עולה שכוונת הבעלים המקוריים הייתה שהרישום ייעשה על שמה.

טענה נוספת של מבקשי הביטול היא שהבקשות לרישום הוגשו בחוסר תום לב.  אין הוראה מפורשת בחוק העיצובים בעניין זה.  אולם,  בהיקש מפסיקה בדיני הפטנטים, גם על מבקש עיצוב מוטלת החובה לנהוג בתום לב, קרי בהגינות ובשקיפות כלפי הרשות, ולהביא לידיעתה  כל מידע הרלוונטי לעיצוב המבוקש. במקרה הנדון,  המבקשת לא ידעה להסביר מדוע בבקשה צוין שבעלותה היא מכוח הדין ולא מכוח העברת זכויות. בעלת העיצובים אף נרשמה כמעצבת והטעות גם לא תוקנה בהמשך. עוד עולה מהראיות כי היה ידוע לבעלת העיצובים כי היא אינה רשאית לרשום אותם על שמה. התנהלות זו היא בעייתית. אולם, מאחר שבפסיקה האמורה לא הוכרע האם דינו של הפטנט הוא ביטול, ומאחר שהשאלה תיאורטית לאור יתר הקביעות בהליך זה, אין צורך להכריע בעניין תום הלב.

העיצובים הרשומים מבוטלים.

דילוג לתוכן