עובדות: תביעה בטענה להפרת זכויות יוצרים בטקסטים שיווקיים המתארים מוצרים באתר התובעת.

התובעת מפעילה אתרים מסחריים בהם מוצגים מוצרי צילום. הנתבעת מפעילה אתר מסחר מקוון, אליו הועתקו לטענת התובעת הטקסטים השיווקיים.

נפסק: האם תיאורי המוצרים הם יצירה מוגנת בזכות יוצרים? לפי החוק, יצירה ספרותית מוגנת רק אם היא מקורית ומקובעת.

דרישת הקיבוע מתקיימת במקרה זה, בכך שהטקסטים פורסמו באתר התובעת.

לעומת זאת,  דרישת המקוריות לא מתקיימת. לפי דרישה זו, צריכים להתקיים שני תנאים: ראשית, כי היוצר אמנם יצר את היצירה, ולא העתיק אותה מיצירה קודמת. בנוסף, נדרשת מידה של יצירתיות, נוסף על מאמץ והשקעה. כלומר, על היצירה לשקף תרומה אינטלקטואלית כלשהי של היוצר. לפי הפסיקה יש לתת משקל רב יותר ליצירתיות על פני ההשקעה. עוד נקבע כי מסתמן רף גבוה לדרישת המקוריות לגבי יצירות טקסטואליות.

 במקרה הנדון, הטקסטים לא כוללים אלמנטים ייחודיים, תיאורים יצירתיים או מבנה יוצא דופן. לאחר בחינת הראיות, לא ניתן לומר שהטקסטים "ניתנים להבחנה מאבני הבניין שלהם" – הנתונים הטכניים היבשים. כלומר, הטקסטים אינם כוללים תיאורים שאינם עובדתיים. במילים אחרות, הטקסטים אינם כוללים תרומה אינטלקטואלית של היוצר ואין בהם ולו יצירתיות מינימלית, באופן המצדיק את החלת "דוקטרינת המיזוג".

בהעדר זכות יוצרים אין תחולה גם לזכות המוסרית.  בכל מקרה,  הזכות המוסרית כפופה למבחן של "היקף ומידה ראויים בנסיבות העניין". ציון שם היוצר על גבי טקסטים תיאוריים ו/או שיווקיים מהסוג שבענייננו, איננו דבר מקובל. בהתאם, בכל מקרה הזכות המוסרית לא הופרה.

הערה גם לעניין הפיצוי – גם אם הייתה נמצאת הפרה, ספק אם במקרה הנדון היה מקום לפסוק לטובת התובעת פיצוי כלשהו. זאת, לאור רף המקוריות הנמוך מאוד בו מצויה היצירה; לאור חומרת ההפרה הנמוכה והעובדה שהנתבעים הוכיחו שפעלו בתום לב, כאשר לא סברו כי הטקסטים מהווים יצירה מוגנת; לאור שינוי תיאורי המוצרים מיד לאחר קבלת מכתב ההתראה; ולאור העובדה שלא הוכח נזק ממשי לתובעת, ומנגד לא הוכח רווח שצמח לנתבעים.

התביעה נדחתה.