העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר "VERTERA" (מילולי), עבור אנזימים לשימוש בתעשיית המזון.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שהוא דומה עד כדי הטעיה לסימן רשום קודם – "VERTERA" (מילולי).

נפסק: אין מחלוקת שמדובר בסימני מסחר זהים. לכן, השאלה לדיון היא האם הטובין (הסחורות) תחת הסימנים הם באותו הגדר סחורות. רק אם התשובה לכך היא חיובית יש לבחון האם יש חשש להטעיה.

המבחנים הרלוונטיים לקביעה האם מדובר בטובין מאותו הגדר הם: א. מהו טבע הסחורות והרכבן?; ב. מה הוא אופן השימוש בסחורות?; ג. מה הם צינורות המסחר הרגילים, דרכם משווקים את הסחורות? אם לפי אחד משלושת המבחנים קיים דמיון או קרבה, יש הצדקה למסקנה שסוגי הסחורות דומים. עם זאת, המבחן השלישי אינו בעל משקל כמו המבחן הראשון והשני.

מבחנים דומים קיימים גם בדין האנגלי. שם נקבע גם כי יש לבחון האם הסחורות מתחרות או משלימות זו את זו (complementary). סחורות או שירותים נחשבים משלימים כאשר אחד חיוני או חשוב לשימוש באחר, כך שהצרכן עשוי לחשוב שהם מאותו מקור. הם אינם נחשבים משלימים אם הם רק משמשים יחד. גורמים נוספים שעשויים לסייע בקביעת הדמיון כוללים את השימושים והמשתמשים של הסחורות, טבען של הסחורות ערוצי הסחר של הסחורות במקרה של מוצרים לצרכן בשירות עצמי, היכן הם נמצאים בפועל או סביר שיימצאו, ובפרט האם הם נמצאים על אותם מדפים או על מדפים שונים.

הפסיקה הישראלית דנה במונח "משפחה מסחרית", כך שהצרכן עלול לקשר בין המוצרים. כך נקבע לגבי תחום הימורי הספורט בישראל שהוא מונופוליסטי ומעטים השחקנים בו, כך שלבטח נותן שירות בתחום פועל במסגרת "אותו הגדר". נקבע גם שהמרחק בין משקאות אלכוהוליים לסיגרים וסיגריות אינו רב מבחינת הגדר הטובין, אלא מדובר בטובין בעלי קרבה מסחרית גבוהה הנמכרים באותם ערוצי שיווק ופונים לאותו קהל יעד ועל כן הם משתייכים לאותו הגדר. לעומת זאת נקבע כי רישומו של סימן מסחר עבור רכיב חומר גלם אינו שולל את האפשרות לרשום סימן זהה עבור מוצר מוגמר בתחום קרוב, תוך בחינת נסיבות של כל מקרה לגופו.

במקרה הנדון, הסימן הרשום נרשם עבור מוצרי ניקוי וקוסמטיקה, תוספי מזון, מוצרי מזון בריאותיים ומוצרי מזון ומשקאות אחרים. הסימן המבוקש לעומת זאת התבקש עבור אנזימים לשימוש בתעשיית המזון. יש לבחון מוצרים אלו בהשוואה לתוספי המזון לגביהם נרשם הסימן הרשום.

מדובר בסוג שונה מהסוגים תחת הסימן הרשום אולם אין בכך כדי לשלול את האפשרות שמדובר בסחורות באותו הגדר.

לפי תקנות בריאות הציבור ותקנות האורחים האנזימים תחת הסימן המבוקש המשמשים בתעשייה הם תוספי מזון בהגדרתם. למרות זאת, מהות הסחורות שונה. האנזימים תחת הסימן המבוקש נועדו לשמש במפעלי מזון לשיפור טקסטורה וטעם של מוצרים המבוססים על רכיבים מן הצומח כגון: תחליפי חלב, תחליפי בשר המבוססים על אפונה, סויה ועוד (כך עולה גם מפרטת הסחורות לאחר התיקון). תוספי המזון של בעלת הסימן הרשום מבוססים על רכיבים טבעיים כמיצוי אצות ופירות ואינם מיועדים לתעשייה. לכן, צודקת המבקשת בטענה שקהל היעד של מוצריה מורכב מקבוצת צרכנים מצומצמת של אנשי רכש מקצועיים מתעשיות מזון, שרוכשים את מוצריה לאחר בדיקה קפדנית ולא כלאחר יד. המוצרים של בעלת הסימן הרשום לעומת זאת יימכרו גם בחנויות טבע או הפארם ובאריזות המתאימות לצריכה ביתית. אין זה סביר למצוא את מוצרי המבקשת בחנויות כאלה ובאריזות קטנות ובטח שלא על אותו מדף. שוני זה מראה כי אין תחרות בין מוצרי הצדדים. המבקשת גם הציעה לתקן את הפרטה כך שתובהר מטרת השימוש במוצריה.

הסימן המבוקש יקובל ויפורסם להתנגדויות בכפוף לתיקון רשימת הסחורות כפי שהציעה המבקשת.