Elad Tsabari Law Firm

עש״א (מחוזי‑י‑ם)4958‑05‑22 SPARTA Holdings LLC נ׳ רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 29.4.25

העובדות: ערעור על החלטה שבה נדחתה בקשת המערערת לרישום סימן מסחר – "LOVE MAKES THE HEART COMPLETE…" . הבקשה 35 לגבי שירותי קמעונאות מקוונים למוצרי צריכה הכוללים  ביגוד, תכשיטים, כלי בית ומטבח, מתנות חתונה וטבילה, ומוצרים בתחום הדת. הסירוב לרישום התבסס על הדין החל לגבי סיסמאות שיווקיות.

נפסק: המטרה הבסיסית והמסורתית של דיני סימני המסחר היא ליצור קשר וזהות בין מוצר או שירות כלשהם לבין היצרן של המוצר או נותן השירות. סימן המסחר מאפשר לבעליו לבדל את מוצריו או את השירותים הניתנים על ידו ממוצרים או שירותים של אחרים. תכלית הבידול היא כפולה:

  • להגן על היצרן או נותן השירותים מפני מתחריו, לעודד אותו להשקיע במוצר או בשירות שהוא מוכר או מספק, ולאפשר לו ליהנות מהמוניטין שמוצריו או שירותיו צברו.
  • להגן על הצרכן מפני הטעיה, ולהקל עליו לרכוש את המוצר או השירות שהוא מבקש לרכוש, ולא אחרים.

רישום סימן מסחר מעניק בלעדיות לבעליו. בכך עלולים להיפגע אינטרסים לגיטימיים של בעלי עסקים אחרים ושל כלל הציבור. יש לאזן בין האינטרסים הסותרים ולמצוא את נקודת האיזון הראויה.

השאלה שיש להידרש לה היא מהו "אופי מבחין"? הפסיקה קבעה ארבע קטגוריות של שמות לפי מידה ההגנה הניתנת להם: גנריים – לא יזכו כלל להגנה; תיאוריים – יזכו להגנה מעטה ביותר ובמקרים נדירים; מרמזים – יזכו להגנה מוגברת; שרירותיים/דמיוניים – יזכו להגנה הרבה ביותר.

השאלה שיש להכריע בה בערעור זה היא, האם יש להעניק למערערת זכות בלעדית לעשות שימוש במשפט"LOVE MAKES THE HEART COMPLETE"  לגבי המוצרים הנמכרים על ידה, או שיש להותיר לנחלת הכלל את האפשרות לעשות שימוש במשפט זה לגבי מוצרים אלה.

נקודת המוצא המשותפת של הצדדים היא, שגם סיסמה שיווקית (סלוגן) יכולה להירשם כסימן מסחר.

במסגרת הליך זה לא ניתן היה לקבל תמונה מלאה לגבי המערערת ותחומי פעילותה. מה שניתן להבין הוא, שלמערערת יש זיקה דתית כזאת או אחרת, וכי היא פועלת למטרות צדקה למען אוטיסטים. למערערת יש חנות מקוונת שבה היא מוכרת מוצרים שונים. המשפט "LOVE MAKES THE HEART COMPLETE" אינו מתאר את המוצרים הפיזיים שהמערערת מוכרת הכוללים ביגוד, תכשיטים, כלי בית ומטבח, מתנות חתונה וטבילה, ומוצרים בתחום הדת. לפי נתונים אלו, ניתן להבין שמטרתו של הסימן המבוקש היא לרומם ולשבח ולעודד את רכישת המוצרים דווקא מהמערערת ולא ממוכר אחר, ולהעניק לרכישה ערך נוסף, מוסרי או דתי.

על פי הקטגוריות שנקבעו בפסיקה מדובר בסיסמה תיאורית. התיאוריות נוגעת למעשה הרכישה מהמערערת והערך הנוסף שנלווה לרכישת מוצרים דווקא מהמערערת. בנוסף, הסיסמה גם משבחת את מעשה הרכישה מהמערערת. מדובר במטרות נעלות אך לא ניתן למנוע את השימוש בסימן המבוקש מגורמים אחרים.

 בכך שהמסר העולה מהסיסמה הוא, שמי שרוכש מהמערערת אינו מקבל רק את המוצר שרכש, אלא הוא משיג מטרות שמעבר לכך – עשיית מעשה צדקה ושלמות הלב.

הערעור נדחה.

דילוג לתוכן