העובדות: בקשה לרישום סימן מעוצב “HOME” עבור מוצרי בית וניקיון. המתנגדת, רשת "הום סנטר", טוענת לדמיון מטעה לסימני המסחר הרשומים על שמה, הכוללים שילובים של המילים "HOME הום".

נפסק: המתנגדת טענה שסימני המסחר שלה הם מוכרים היטב. בפסיקה נקבעו כמה מבחני עזר, באמצעותם ניתן לבחון את מעמדו של סימן כלשהו כסימן מסחר מוכר היטב, והם: מידת ההכרה של הסימן בקרב הציבור הרלוונטי; היקף ומשך השימוש והמכירות; עומק החדירה לשוק; היקף ומשך הפרסום; רישום ואכיפה; מידת הייחודיות של הסימן הטבועה או הנרכשת; מידת השימוש בו על ידי צדדים שלישיים; אופי הטובין או השירותים וצינורות השיווק; הערך המסחרי המיוחס לסימן והדרגה שבה המוניטין של הסימן מסמל את איכות הסחורות. יישום מבחנים אלו על הראיות בהליך מוביל למסקנה כי סימני המסחר הרשומים על שמה של הום סנטר אינם מוכרים היטב.

שאלת הדמיון המטעה לסימני המסחר הרשומים היא באמצעות "המבחן המשולש". המבחן כולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל מבחנים אלה, צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה.

מבחן המראה והצליל הוא המבחן המרכזי. קיימת אמנם זהות בצליל בשל המילה HOME. אולם, מדובר במילה מילונית תיאורית שלא ניתן לרכוש זכויות בה. כך גם מצוין בנסחי הרישומים של סימני המסחר של המתנגדת. במבחן המראה, הסימן המבוקש מעוצב בשחור לבן, מורכב מהמילה "HOME" באותיות גדולות ומאיור שמדמה בית מרובע עם גג משולש. איור הבית מחולק לשלושה חלקים, כשכל חלק מכיל איור אחר: מטאטא, בקבוק תרסיס ומגב. צורת הגג המשולש המשותפת לסימנים היא צורה גנרית ושכיחה לסימון בית, ולא ניתן לקבל בלעדיות על צורה זו. בנוסף, המסר הרעיוני שונה: בעוד שסימן המתנגדת מתייחס למושג הכללי "בית", הסימן המבוקש מיועד לסמן "מוצרי ניקוי לבית". בנוסף, בסימן המבוקש אין גג מעל האות H, וישנו בית שלם, הכולל ארובה בצד המנוגד למילה HOME (מעל האות E). הבית בסימן המבוקש כולו בצבע ומכיל אלמנטים המייצגים ניקיון, אלמנטים אשר מפחיתים את הדמיון בין הסימנים. כמו כן, השימוש במילה HOME בהקשר של מוצרים לבית הוא שכיח ונפוץ ביותר. בשל כך הציבור יתמקד בהבדלים החזותיים המבדלים בין סימני המסחר.

במבחן סוגי הטובין וחוג הלקוחות – יש קהל יעד חופף כללי למוצרי בית. אולם, רישומי הטובין שונים – מוצרים מתכלים לעומת ריהוט וציוד גינה.

מבחן השכל הישר ויתר נסיבות העניין – הפסיקה יישמה במסגרת מבחן יתר נסיבות העניין שלושה-עשר מבחני משנה (המכונים Du Pont factors), אותם ניתן להביא בחשבון. מדובר ברשימה מפורטת, אך לא סגורה של מבחנים, אשר חלקם חופפים למבחן המשולש. גם יישום מבחנים אלו מוביל למסקנה שבמקרה הנדון לא מתקיים חשש להטעיה.

יש לדחות גם את הטענות לדילול מוניטין או תחרות בלתי הוגנת, זאת לאור הקביעה שלא הוכח מוניטין בסימני המסחר של המתנגדת.

ההתנגדות נדחתה.