העובדות: בקשה למחיקת הסימן המילולי "מאורסים מאורסות" הרשום עבור אפליקציה ושירותים בתחום תכנון/ארגון חתונות. בבסיס הבקשה הטענה כי מדובר בצירוף תיאורי ושגור זה שנים ברשתות (ובעיקר בקבוצות פייסבוק), לרבות על ידי מבקשת המחיקה. עוד נטען כי הבקשה לרישום סימן המסחר הוגשה בחוסר תום לב. 

נפסק: סימן מסחר משרת מטרה כפולה. מחד, סימן המסחר מאפשר לבעליו לבדל את מוצריו ממוצריהם של יצרנים אחרים ומאידך, מאפשר הוא לציבור הצרכנים לזהות את מקור הטובין הנושאים את הסימן. בשל כך, תנאי לרישום סימן מסחר הוא קיומו של אופי מבחין, מולד (אינהרנטי) או נרכש (כתוצאה משימוש).

פסיקה הגדירה ארבע קטגוריות של סימני מסחר: סימנים דמיוניים או שרירותיים; סימנים מרמזים; סימנים מתארים; וסימנים גנריים. ההבחנה בין הקטגוריות אינה כה חדה ולכן באופן כללי נהוג לדבר על "ציר התיאוריוּת". שאלת מיקומו של סימן המסחר על ציר התאוריות משפיעה באופן ישיר על שאלת כשירותו להירשם.

במקרה הנדון, אמנם אין מדובר בתיאור מדויק של השירותים. אולם הסימן נעדר מקוריות ולא נדרשת מחשבה נוספת כדי לשייך את הסימן הרשום לרשימת הסחורות.

מהראיות עולה כי כבר במועד הגשת הבקשה לרישום היה מדובר בסימן המקובל במסחר. בהתאם, לא ניתן היה להעניק בו בלעדיות לגורם אחד ולהפקיע אותו מהציבור. כמו כן, מדובר בסימן מסחר בעל רמת תיאוריות גבוהה במיוחד. לכן, גם אם היה מוכח אופי מבחין נרכש, לא היה מקום להותיר את הרישום על כנו.

בנוסף, הוכח כי בעל הסימן ידע על פעילותן של קבוצות שונות ברשתות החברתיות ועל השימוש בצמד המילים בעת שהגיש את הבקשה לרישום הסימן. הפקעתו של צמד מילים זה מהעוסקים בתחום נגועה בחוסר תום לב. מדובר ברישום סימן מסחר למטרות הגנתיות, כלומר על מנת למנוע ממתחרים מלהשתמש בצמד המילים שהיה מקובל.

בעל הסימן הרשום טען בפני מחלקת סימני מסחר כי הוא עושה שימוש רציף וייחודי בסימן. הראיות מגלות כי מדובר בטענות שאינן אמת, כמו גם לגבי הטענה למשך השימוש בסימן הרשום. מדובר במסירת מידע מטעה לרשם ולבוחני מחלקת סימני מסחר המפעילים את סמכות הרשם לפי הפקודה. התנהלות זו עלולה להיחשב כחסרת תום לב שתוצאתה עשויה להיות מחיקת הסימן שנרשם בעקבות כך.

בקשת המחיקה התקבלה.