העובדות: בקשה לרישום סימן מעוצב EZEL Jeans Wear עבור בגדים – .

המתנגדת היא בעלת סימני מסחר רשומים שונים, מעוצבים ומילוליים, הכוללים את המילה DIESEL. לטענת המתנגדת סימני המסחר שלה הם מוכרים היטב.

נפסק: במבחן ראשית, נמצא כי העד מטעם המתנגדת ספק עדות מהימנה. לעומתו, העד מטעם המבקשת אינו מהימן. 

הדמיון המטעה נבחן לפי  "המבחן המשולש". מבחן זה כולל את מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; ומבחן נסיבות העניין. לצד המבחן המשולש הוחל בפסיקה גם מבחן השכל הישר. בנוסף, יש להזכיר כי כפי שנקבע זה מכבר, ההטעיה עשויה להתרחש במספר דרכים, בין אם בנקודת המכירה ובזמן המכירה, ובין אם באופן אחר.

מבחן המראה והצליל – מדובר לרוב במבחן המרכזי. בהפעלת מבחן זה יש לתת את הדעת לכך שהסימנים אינם עומדים בהכרח זה לצד זה ושזיכרונו של הצרכן אינו מושלם. כמו כן, כלל ידוע הוא כי סימנים ייבחנו בכללותם, בשים לב לרכיביהם הדומיננטיים, ולרושם הראשוני שנוצר בעיני הצרכן. בהשוואת סימן מילולי לסימן מעוצב יש להתעלם מעיצובו של הסימן המבוקש. זאת מאחר שההגנה על סימן מסחר מילולי חלה ביחס לכל עיצוב.

עיקרו של הסימן המבוקש הוא הרכיב EZEL. שבו האות E הראשונה בצבע ירוק ושאר האותיות בלבן על רקע שחור, כאשר טענת המבקשת היא להבדלים בגופן ובעיצוב. מהראיות עולה שהמבקשת עושה שימוש ברכיבEZEL  בצבע אדום. סיכום הדברים הוא שבמבחן המראה, אמנם יש דמיון מסוים בין הסימנים, אך נראה כי דמיון זה, כשלעצמו ובאופן עצמאי, אינו עולה כדי הטעיה בין הסימן המבוקש לסימני המתנגדת. אלא שמבחן המראה אינו היחיד.

ככלל, במבחן הצליל לתחילית הסימן ולמילה הראשונה בו ישנה משמעות רבה שכן הצרכן יתמקד בדרך כלל בהן. כלל זה אינו נכון בכל המקרים, למשל לגבי סימני מסחר הנהגים במלרע. כך גם במקרה הנדון. לפי הראיות, המבקשת עצמה הוגה את האותE  הראשונה בהדגשת צליל החיריק. לכן, מבחן הצליל מחזק את המסקנה שמתקיים דמיון מטעה.

מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק – סוג הסחורות זהה לחלוטין. גם חוג הלקוחות דומה ואף זהה. לעניין זה ובניגוד לטענת המבקשת, פערי המחירים בין מוצרי הצדדים אינם משמעותיים. כך גם לגבי ערוצי השיווק, כאשר בחנויות המבקשת ממש נמכרים מוצרי המתנגדת. בנוסף, מוצרי המתנגדת הנמכרים בחנויות רב מותגיות. בשל כך צרכנים עלולים לחשוב שיש קשר מסחרי כלשהו בין הצדדים.

מבחן יתר נסיבות העניין והשכל הישר – אחד ממבחני העזר הוא המוניטין של סימן המסחר הוותיק. אין מחלוקת לגבי המוניטין של המתנגדת. עובדה זו מחזקת את החשש להטעיה. מאידך, המבקשת לא סיפקה הסבר ראוי לבחירת הסימן המבוקש על ידה. גם העובדה שנמכרו זיופים של מוצרי המתנגדת על ידי המבקשת תומכת במסקנה שמתקיים חשש להטעיה.

המסקנה היא שהמבחן המשולש מצביע על חשש להטעיה.

ההתנגדות התקבלה.