העובדות: התובע הוא הבעלים של הזכויות בתמונה של טל ברודי מניף את הגביע בגמר גביע אירופה של 1977.

הנתבעות מפעילות אתר אינטרנט העוסק בענייני ביטוח. הנתבעות פרסמו באתר האינטרנט שלהן את התמונה במסגרת מודעה על הרצאה של טל ברודי. המודעה פורסמה במקור בפייסבוק על ידי בנו של טל ברודי. הפוסט בפייסבוק כלל בסופו את המילים "מוזמנים לשתף", וכך עשתה התובעת.

נפסק: התובע הגיש תביעה נגד טל ברודי ונגד בנו, בטענה להפרת זכויותיו בצילומים. הליך זה הסתיים בפשרה במסגרתה התאפשר לתובע ולטל ברודי לעשות "שימוש אישי" בצילום, ללא תשלום אחד לשני.

בהתאם להסכמות בין הצדדים, בגדר אותו "שימוש אישי" נכלל גם השימוש בצילומים לשם קידום הרצאה אישית של טל ברודי. לעניין זה, אין הכרח שיהיה מדובר בשימוש שאינו למטרת רווח. כמו כן, השימוש האישי כולל גם שיתוף באמצעות צד שלישי, בפלטפורמות דוגמת פייסבוק ואינסטגרם.

גם אם לא היה מדובר בפעולה שתואמת את ההסכמות בין הצדדים, יש לדחות את התביעה. זאת מאחר שמדובר בזוטי דברים. הקביעה האם מדובר בזוטי דברים תיעשה בהתאם לזכות שנפגעה, תכלית הפגיעה ונסיבות המקרה. אמנם, חוק זכות יוצרים מקנה סמכות לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, על בסיס ההנחה היא שעצם ההפרה מגלם נזק. עם זאת, לא ניתן לקבוע שלא ייתכנו נסיבות המהוות זוטי דברים.

על מנת לקבוע האם מדובר בזוטי דברים ביחס להפרת זכות יוצרים, ניתן להיעזר בשיקולים המופיעים בחוק לעניין פיצויי ללא הוכחת נזק. במקרה הנדון שיקולים אלו באים לידי ביטוי בדברים הבאים: לא היו כניסות גולשים לעמוד האינטרנט שבו פורסם הצילום; גם אם היה מקום לקבוע שהפרסום לא היה מותר – תוספת הפגיעה שבפרסום ע"י התובעת, ביחס לפרסום על ידי טל ברודי עצמו, היא שולית; תום הלב של הנתבעת – בעידן המודרני שיתופי פוסטים נעשים באופן תכוף. תום הלב מתחדד לאור העובדה שהפוסט המקורי הוא של בנו של טל ברודי; השיתוף לא נעשה בתמורה אלא באופן אלטרואיסטי, כמענה לבקשתו של בנו של טל ברודי.

יש לדחות גם את הטענה להפרת הזכות המוסרית. הנתבעת הייתה רשאית להניח שאין צורך לציין של שמו של הצלם, לאור העובדה שגם הפרסום המקורי לא כלל את שמו. המסקנה נכונה גם לגבי טענה של התובע כי הצילום "נחתך" – לא מצופה מהנתבעת לחוקר כיצד נראה הצילום המקורי. בכל מקרה, גם לגבי שתי טענות אלו מדובר בזוטי דברים.

התביעה נדחתה.