ת"א 9544-10-21 ברדוגו נ' מדינת ישראל – משרד ראש הממשלה, בימ"ש השלום ראשון לציון, 7.5.23
עובדות: התובע הוא צלם מקצועי, והוא הבעלים של צילום ממסוק שריחף מעל מירון במהלך ההילולה השנתית שנערכה בשנת 2017. הצילום פורסם על ידי הנתבעת במהלך דיווח על האסון, תוך הבעת דברי הזדהות ותפילה למען נפגעי האסון ברשתות החברתיות של משרד ראש הממשלה ומנהל תחום ההסברה של משרד ראש הממשלה, הפונות לציבור הערבי.
התובע טוען להפרת זכויות יוצרים בתמונה. כמו כן, הפרסום לא כלל מתן קרדיט לתובע ולכן התובע דורש גם פיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית.
נפסק: אין מחלוקת שהתובע הוא היוצר והבעלים של הזכויות בצילום. השאלה שיש להכריע בה היא האם מדובר בשימוש הוגן, כפי שטוענת הנתבעת.
לפי פסיקת בתי המשפט שימוש הוגן צריך לעמוד בשני תנאים – מטרה והוגנות. כלומר, שהשימוש נעשה במסגרת המטרות הקבועות בחוק או מטרה "כגון" אותן מטרות; יש לבחון את הוגנות השימוש לפי השיקולים המנויים בחוק ושיקולים נוספים.
לגבי מטרת השימוש – השימוש בתמונה עומד במבחן המטרה. יש לקבל את טענת הנתבעת שמטרת הפרסום הוא לקדם את ההסברה של ישראל בעולם הערבי. זאת באמצעות המחשה לעוקבים מהציבור הערבי, אשר ייתכן ואינם מכירים את אירוע ההילולה, את גודל האירוע. מדובר במידע בעל ערך חדשותי הנמסר בזמן אמת. כפי שגם נקבע, כאשר מדובר בשימוש שלא למטרות רווח, יהיה קל יותר להכיר בו כשימוש הוגן.
לגבי הוגנות – יש לבחון את השיקולים השונים הקבועים בחוק:
אופי השימוש – נתון ראשון שיש לבחון הוא מידת הטרנספורמטיביות של השימוש. כלומר, מידת החידוש שנובעת מהשימוש. ניתן לקבוע ששימוש ביצירה קיימת להמחשת אירוע חדשותי עומד בתנאי זה. במקרה הנדון, מטרת הצילום המקורי ומטרת הפרסום זהות – המחשת גודל אירוע ההילולה. אולם, הרעיון הנוסף הוא להבהיר זאת לציבור הערבי, דבר המקיים את דרישת הטרנספורמטיביות, וזאת דווקא בזכות ייחודיות הצילום – צילום ממעוף הציפור של אירוע קודם, המבהיר וממחיש את גודל האסון.
הנתון השני שיש לבחון הוא האם מדובר בשימוש שלא למטרות רווח. מדובר בשימוש שהוא מובהק שימוש שאינו מסחרי. זאת בשונה משימוש על ידי גוף עיתונאי שמטרתו הגברת התפוצה. גם העובדה שמדובר בפרסום בזמן אמת מחדד את הוגנות השימוש באשר לאופיו.
אופי היצירה – בשיקול זה נבחן אופי היצירה המועתקת. מדובר אמנם בצילום אווירי שהושקעו בו מאמצים רבים. עם זאת, מדובר גם בצילום של אירוע שגרתי ולא מדובר בצילום אמנותי אלא חדשותי גרידא.
היקף השימוש – נעשה שימוש ביצירה בשלמותה. מאידך, תפוצתו של הפרסום הייתה מצומצמת.
השפעת השימוש על ערך היצירה והשוק הפוטנציאלי שלה – שיקול זה לא נתמך בראיות ולכן אינו רלוונטי.
סיכום הדברים מביא לכך שמתקיים במקרה הנדון שימוש הוגן.
עם זאת, הנתבעת אכן הפרה את זכותו המוסרית של התובע, בכך שלא ניתן לו קרדיט.
התביעה התקבלה לגבי הפרת הזכות המוסרית בלבד.