העובדות: התנגדות לרישום סימן מסחר "ALMA PLUS עלמה פלוס" שהתבקש לגבי מוצרי חבישה.

המתנגדת היא הבעלים של סימני המסחר "Alma Lasers" ו- "ALMA" שנרשמו עבור מכשירים ושירותים רפואיים.

נפסק: השאלה הנדונה – האם קיים חשש להטעיה בין סימני המסחר של המתנגדת לבין הסימן המבוקש של המבקשת. החשש להטעיה נבחן לפי "המבחן המשולש". מבחן זה כולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל מבחנים אלה צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה.

 מבחן המראה והצליל – המבחן המרכזי מבין שלושת המבחנים. מבחן זה בוחן את חזותם הכללית וצליל הגייתם של הסימנים הרלוונטיים. הערכת הדמיון במראה נעשית על ידי השוואת הסימנים בשלמותם, אך תוך שימת לב לרכיב הדומיננטי בסימנים, כרעיון המרכזי.

הסימן המבוקש נתבקש בעברית ובאנגלית אך משום שהשימוש בו הוא באנגלית בלבד יש להתמקד בסימן באנגלית. הרכיב הדומיננטי בסימנים הרלוונטיים הוא המילה ALMA. מדובר במילה שרירותית וחסרת משמעות עבור הצרכן הישראלי. לכן, המילה היא בעלת אופי מבחין חזק בהקשר של המוצרים הרלוונטיים. עובדה זו מגבירה את החשש להטעיה.

המילה הנוספת בסימן המבוקש – PLUS – אינה יוצרת בידול. מילה זו מציינת מסלול פעילות נוסף של עוסקים רבים ומהווה רכיב שקוף עבור קהל הצרכנים – כלומר, אין להתחשב בו בבחינת הדמיון.

בנוסף, התוספת פלוס נשענת על המילה המופיעה לפניה (ALMA), מדגישה אותה ומכוונת את תשומת ליבו של הצרכן למילה ALMA. גם השימוש בפועל – בסימן פלוס ולא המילה "PLUS" – מגביר את הדמיון והחשש להטעיה. שכן, הסימן נראה כעיטור המגביר את הדומיננטיות של המילה ALMA. המסקנה היא כי קיים דמיון במראה ובצליל.

מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק – אמנם, יש הבדל בין המוצרים והשירותים הרלוונטיים לסימני המסחר שבמחלוקת. אולם, מבחן ההטעיה עוסק גם בטובין שונים הנכללים באותו "הגדר"/משפחה מסחרית. בחינת שאלת "ההגדר" תיעשה בזהירות, באופן שאינו מרחיב את זכותו הקניינית של בעל סימן המסחר הרשום יתר על המידה. מאידך, יש לקחת בחשבון את המגמה הרווחת של חברות להרחיב את תחומי עיסוקן לתחומים קרובים או נושקים.

המוצרים הרלוונטיים אינם דומים אך יש ביניהם מכנה משותף – כולם קשורים לטיפולים לא חודרניים בגוף האדם. בהתאם ולאור מגמת ההתרחבות האמורה של עסקים, מדובר באותה משפחה מסחרית.

ראיות המתנגדת גם כללו מוצרים משלימים הנושאים את הסימן ALMA, הנרכשים מהמדף בחנויות הפארם בדומה למוצרי המבקשת.

בנוסף, אמנת ניס קובעת כי מדובר הסוגים שבעניין הנדון הם סוגים קשורים.

לגבי חוג הלקוחות – אמנם מוצרי המתנגדת הם מוצרים יקרים שנועדו לשימוש מקצועי ומיועדים לאנשי מקצוע. אולם, הפרטה אינה מגבילה את קהל היעד וזה עשוי להשתנות. זאת למשל בהתאמת המוצרים לשוק הפרטי, תופעה קיימת. כמו כן, צרכן פרטי המטופל במכשירי המתנגדת עשויה לזהות את סימן המסחר שלה, גם אם לא רכש את המכשיר בו טופל. טעות צרכן כזה עלולה לקרות בעיקר לנוכח התוספת פלוס שמשמשת כאמור לציין קו מוצרים או שירותים נוספים.

לגבי צינורות השיווק – המבקשת טוענת כי מוצריה משווקים באתר האינטרנט שלה ובחנויות פרטיות, ואילו של המתנגדת באתר אינטרנט רק לאחר הזנת פרטי קשר וקיום משא ומתן בהמשך. אולם, ניתן לרכוש את שאר מוצריה של המתנגדת, בעיקר אלה המשלימים, גם בחנויות פרטיות. 

לגבי מבחן השכל הישר ושאר נסיבות העניין – משמעות רישום הסימן המבוקש היא חסימת המתנגדת מלהרחיב את עסקיה מעבר למכירת מכשירים גם למכירה ושיווק של מוצרים משלימים. אין הצדקה לכך בנסיבות העניין. גם אם אין וודאות שהמתנגדת תרחיב את עסקיה לכיוון דומה, אין סיבה לחסום אותה באמצעות רישום סימן דומה עד כדי הטעיה. במקרה הנדון אף הובאו ראיות על התרחבות בפועל.

מאידך, אי רישום הסימן אינו פגיעה חמורה במבקשת שטרם צברה מוניטין בסימן וקו המוצרים שלה תחת הסימן הוא המבוקש הוא מצומצם.

ההתנגדות מתקבלת. סימן המסחר המבוקש לא יירשם.