העובדות: התובעת טוענת כי יצרה לבקשת הנתבעת, שני פסלים סביבתיים שהוצבו בגנים של הנתבעת (קיבוץ אפיקים). פסלים אלו הם למעשה ספסלים הבנויים בעיקר משילוב של צמיגים ובטון. בשלב מסוים החליטה הנתבעת להרוס את הפסלים מאחר שהפכו לטענתה לסכנה בטיחותית, על אף מחאות התובעת. לטענת התובעת, מדובר בפגיעה בזכויות היוצרים שלה ובזכויותיה המוסריות.

נפסק: השאלות שיש לבחון במקרה דנן הן האם מדובר ביצירות מוגנות, האם התובעת היא הבעלים של זכות יוצרים ביצירות, והאם הנתבעת הפרה זכות זו.

על מנת שייקבע שמדובר ביצירות מוגנות, יש לעמוד בדרישת הפסיקה בדבר המקוריות ודרישת הקיבוע. דרישת הקיבוע מתקיימת בכך שליצירה הרלוונטית – ספסלים – יש חזות ממשית.

המבחן האם נתקיימה דרישת המקוריות כולל שלושה מבחני משנה – מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות, כאשר לא די בקיומו של רכיב אחד.

מבחן המקור – השאלה היא האם המקור של היצירה היה ביוצר שלה. המבחן בודק את עצמאות היצירה ולא החידוש שבה. המקוריות הנדרשת באה על סיפוקה גם בנסיבות בהן מידת המאמץ, הכישרון וההשקעה היצירתית של המחבר מועטה, ובלבד שיש ליצירה אופי שונה מזה של החומרים שמהם עוצבה. התובעת הודתה כי עיצוב הספסל – חיבור צמיגים ובטון – אינו רעיון מקורי שלה וגם לא אופן היישום של רעיון זה. יישום זה כבר נצפה במקומות אחרים, לפי עדות התובעת. די בכך כדי לדחות את התביעה.

מבחן ההשקעה – מבחן זה בוחן האם היוצר השקיע מאמץ, זמן וכישרון ביצירה. די בהשקעה מינימלית של משאב אנושי כלשהו – זמן, עבודה, כישרון וידע. לפי הודאת התובעת והראיות עולה שהתובעת התובעת השקיעה מזמנה, השקיעה מאמץ, יזמה את הרעיון והייתה מעורבת ושותפה ביצירה. עם זאת, אין חולק שהיו לה שותפים רבים לעשייה וליצירה.

מבחן היצירתיות –  הרציונל למבחן זה הוא שמטרת דיני זכויות יוצרים היא להעשיר את עולם היצירה ואת מגוון הביטויים הזמין לציבור. היצירתיות הנדרשת אינה גבוהה במיוחד ודי בכך שתהיה מינימלית. היצירתיות גם אינה חייבת להיות חדשנית. יש לבחון האם הושקעו מחשבה ותכנון ביצירה. בנוסף, המבחן לא מתמקד בתוצר המוגמר, אלא דווקא בהליך הכנתו ובוחן מהי מידת היצירתיות שנפח המחבר או המלקט בשלב גיבושו. מהראיות עולה כי אין בעיצוב הספסל המפוסל עדות למחשבה רבה, יצירתית בשלב גיבוש היצירה או תכנון. עיצוב הספסל לא כלל הכנת סקיצה או תכנית כלשהן אלא הנחה של צמיגים צמודים זה לזה בשורה ארוכה, מבלי שנדרשו תכנון מעמיק או יצירתיות.

המסקנה היא שהתובעת לא עמדה במבחן המקור או היצירתיות. בהתאם, לא מדובר ביצירה המוגנת על פי החוק.

התביעה נדחתה.