בקשה לרישום סימן מסחר מספר 337215 "SWEETLAND סוויטלנד", רשם סימני המסחר, 19.5.24
העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מילולי "סוויטלנד "SWEETLAND עבור שירותים שונים בתחום ממתקים, שוקולד, גלידות ועוגות.
מחלקת סימני מסחר דחתה את הבקשה בטענה שהסימן המבוקש חסר אופי מבחין והוא מהווה סימן מסחר תיאורי.
נפסק: השאלה לדיון היא האם הסימן המבוקש הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי המכשיר אותו לרישום. אם לא, האם רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש.
נוהגים להבחין בין ארבע קטגוריות של שמות או מנוחים המשמשים במסחר: סימנים גנריים, תיאוריים, מרמזים, שרירותיים ודמיוניים. בין הקטיגוריות הללו נמתח ציר הנמשך מהסימנים הגנריים ועד הסימנים הדמיוניים. ציר זה מכונה "ציר התיאוריות". בקצה אחד (הקצה הדמיוני) נמצאים הסימנים בעלי האופי המבחין המולד. ובקצה השני, מצויים הסימנים שאינם כשירים לרישום.
לפי הפקודה סימן מסחר המתאר במישרין את הטובין שנועד לסמן אינו כשיר לרישום, אלא אם יוכח כי הוא בעל אופי מבחין. הדברים נכונים גם למילים בשפה זרה המהוות חלק מהשפה השגורה.
מידת התיאוריות של סימן מסחר נבחנת ביחס למוצרים או לשירותים אותם הוא מיועד לסמן.
כאשר סימן מסחר הוא צירוף של מספר מלים, שאלת כשירותו תבחן על פי משמעותו של שילוב כלל המילים יחדיו. כאמצעי עזר, המהווה שלב אחד בלבד בדרך לתשובה, ניתן לבחון את מרכיביו הנפרדים של הסימן, לעניין התיאוריות שבהם
המשמעות הנכונה של המילים המרכיבות את הסימן המבוקש היא "ארץ הממתקים", מקום המוקדש כולו לממתקים ומתוקים. לכן, מדובר בסימן מתאר שאינו דורש מחשבה כלשהי מצד הצרכן כדי לקשר בינו לבין הסחורות או השירותים הרלוונטיים. מכאן שחסר בסימן אלמנט ה"המצאה" הנדרש, אשר היה בכוחו להוסיף לו משמעות נוספת מעבר למשמעותן המקורית והברורה של המילים. המסקנה היא שהסימן חסר אופי מבחין אינהרנטי.
לגבי אופי מבחין נרכש – רמת התיאוריות של סימן המסחר משפיעה על הרף הנדרש לצורך הוכחת כשירות הסימן לרישום: ככל שסימן המסחר תיאורי יותר, הרף הנדרש להוכחת אופי מבחין נרכש (משמעות שנייה), גבוה יותר. במקרים בהם סימן המסחר חסר כל אופי מבחין, גם ברכישת משמעות שנייה לא יהיה כדי להכשירו לרישום, ויש להותירו בנחלת הכלל.
המבחנים שיש ליישם לבחינת רכישת אופי מבחין בסימן מתאר כוללים את מידת השימוש בסימן; מידת הפרסום שזכה לו הסימן; מידת המאמץ שהושקעה במטרה ליצור קשר בין המוצר ליצרן. הראיות של מבקשת הרישום אינן מראות היקף שימוש המבסס רכישת אופי מבחין. כמו כן, עיקר הראיות מתייחס לשימוש בסימן המסחר המעוצב. לכן, ממילא אין בהן לבסס אופי מבחין בסימן המסחר המבוקש שהוא מילולי.
הבקשה לרישום סימן המסחר נדחתה.