העובדות: בקשות לרישום סימני המסחר QUANTITY IS QUALITY (לא מעוצב) ו-TALENT IS GLOBAL, OPPORTUNITY IS NOT.  (לא מעוצב). הסימנים התבקשו לרישום עבור שירותים פיננסיים. מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימנים בנימוק שמדובר בסיסמאות שאינן נתפסות בעיני הציבור כסימני מסחר.

נפסק: השאלה הנדרשת להכרעה היא האם יש בסימנים המבוקשים מידה מספקת של אופי מבחין מולד.

המבקשת מסכימה שמדובר בסיסמאות המשמשות לשיווק השירותים אותם היא מציעה. אף שאופן הבחינה של כשירות הרישום של סיסמאות אינו שונה מזה של סימנים אחרים, ציבור הצרכנים תופס סיסמאות באופן שונה מסימני מסחר אחרים.

רשימה לא ממצה של מבחני העזר להכרעה בשאלת כשירותן של סיסמאות לרישום כסימני מסחר כוללת: מספר המשמעויות של הסיסמה; האם הסיסמה מהווה משחק מלים; האם הסיסמה כוללת אלמנטים של הפתעה והמצאה, דמיון; האם הסיסמה מקורית או שדורשת מאמץ פרשני; מה המבנה התחבירי או הלשוני של הסיסמה והאם היא כוללת רכיבים סגנוניים כגון חריזה או מטאפורות.

יישום מבחנים אלה על הסימנים המבוקשים מוביל למסקנה שהם אינם כשירים לרישום.

לגבי הסימן QUANTITY IS QUALITY – לטענת המבקשת, הסימן הוא מעין משחק מלים העושה שימוש בשם החברה, Worldquant. משמעות המונח quant היא מומחה בניתוח וניהול מידע כמותי, כאשר תחום עיסוקה של המבקשת הוא quantitative analysis – איסוף כמות גדולה של נתונים מתחומים שונים ומגוונים לצורך ניבוי הצלחה של השקעות בשוק הפיננסי.

העובדות: בקשה לביטול סימן מסחר הרשום עבור הביטוי WOMEN WHO CODE (מילולי) בשל העדר שימוש. סימן המסחר רשום עבור שירותים שונים שנועדו לקידום נשים ופעילויות חינוך.

מבקשת הביטול הגישה שתי בקשות לרישום סימני המסחר SHE CODES (מילולי ומעוצב). מחלקת סימני מסחר סברה שיש דמיון מטעה ביחס לסימן המסחר WOMEN WHO CODE.

נפסק: השאלה לדיון היא – האם הוכיחה מבקשת הביטול שבעלת הסימן לא עשתה בו שימוש בישראל בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת הביטול. אף אם יוכח כי לא נעשה שימוש כאמור, יש לבחון האם היו נסיבות מיוחדות במסחר המצדיקות את הותרת הסימן בפנקס. אף אם לא הוכחו נסיבות כאלו, נתון לרשם שיקול דעת שלא לבטל את הסימן הרשום.

תכלית סמכות הביטול של סימני מסחר רשומים היא שהפנקס ישקף את המציאות המסחרית ואת השימוש השוטף בסימני מסחר רשומים.

הנטל הוא על מבקשת הביטול להניח ראשית ראיה כי לא נעשה שימוש בסימן המסחר במשך שלוש שנים. אם תצליח, יעבור נטל הבאת הראיות לבעלת הסימן הרשום להוכיח שימוש. בעלת סימן המסחר נדרשת להוכיח קיומו של שימוש בתום לב, שאינו שימוש סמלי (token use).

המבחנים להוכחת שימוש בתום לב הם: מטרת השימוש – השימוש נעשה למטרות מסחר ולא רק על מנת להדוף טענת חוסר שימוש; עד כמה השימוש משמעותי; המשאבים שעמדו לרשות בעלת הסימן; במקרים המתאימים גם שימוש בודד יכול להספיק; טוב הראיות.

העובדות: בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר.

מצד אחד, סימן מסחר מילולי "BIG BITE" (בקשה לרישום סימן מסחר מספר 341369) עבור שירותים להספקת מזון ומשקה ומסעדנות. בקשה זו היא בבעלות חברה בשם "האחים מזרחי".

מצד שני, סימן המסחר המילולי BIG BITE"" וסימן מעוצב – – שניהם עבור סוגי מזון שונים. בקשות אלו הן בבעלות 7Eleven.

פרט להליך התחרות, מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימנים המילוליים, בטענה שהם חסרי אופי מבחין אינהרנטי.

נפסק: המבחנים לקביעת עדיפותו של צד בהליך תחרות הם שלושה: מועד הגשת הבקשה; משך והיקף השימוש בסימן; תום הלב בבחירה בסימן ובשימוש בו.

לגבי מועד הגשת הבקשה – מדובר במבחן טכני ומשקלו נמוך.

המבחנים המהותיים הם שני המבחנים הנותרים. משך והיקף השימוש בסימן בידי הצדדים ייבחנו בשתי תקופות שונות – עד הגשת הבקשה לרישום ועד מועד בירור הליך התחרות.

לעניין תום הלב נקבע כי יש לקחת בחשבון האם בחר אחד המבקשים המתחרים בסימן נשוא המחלוקת כדי להיבנות בכך מהמוניטין שרכש יריבו באותו הסימן. בנוסף קיימת חשיבות להתנהלות הצדדים גם לאחר שנודע להם האחד על השני.

ראיות המקרה מעלות כי הבקשות לרישום הסימנים הוגשו בסמוך מאוד אלה לאלה. כמו כן, שני הצדדים פעלו בתום לב בבחירת הסימנים ולא ניסו להיבנות מן המוניטין של הצד שכנגד.

העובדות: שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים לגבי שוקולד וממתקים.

הסימנים המבוקשים לרישום כוללים כיתוב דומה או זהה לסימני מסחר מילוליים רשומים. בשל כך, מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים.

מבקשת הרישום ביקשה בהליך מקביל למחוק את הסימנים הרשומים בטענה כי אלו נרשמו בחוסר תום לב, מאחר שמדובר בסימני מסחר שהיו גנריים ברחבי ברית המועצות. אולם, הבקשה למחיקה נדחתה.

נפסק: נקודת המוצא היא שסימני מסחר שנמצאו דומים עד כדי הטעייה לסימנים רשומים אחרים יידחו. אולם, ייתכנו מקרים יוצאי דופן בהם יתאפשר רישום במקביל של סימנים אלו. מדובר במקרים בהם בפועל אין חשש ממשי להטעיית ציבור הצרכנים.

בבחינת האפשרות של רישום מקביל של סימני מסחר ניתן להיעזר בשיקולים הבאים או בחלקם, לפי המקרה הרלוונטי: 1. היקף השימוש בסימן המבוקש לרישום; 2. מידת ההטעיה האפשרית שהיא במידה רבה מדד למידת אי הנוחות שנגרמת לציבור; 3. תום הלב של המבקש רישום מקביל; 4. קיומה של הטעיה בפועל; 5. מאזן הנוחות בין מבקש הרישום במקביל לבעלי הסימן הרשום. מדובר ברשימה לא סגורה וייתכנו שיקולים נוספים. כמו כן, אין הכרח שכל השיקולים ייבחנו בכל מקרה ומקרה אלא השיקולים הרלוונטיים יהיו בהתאם לכל מקרה לגופו.

לגבי היקף השימוש – הראיות מגלות כי המבקשת עשתה שימוש משמעותי ורצוף בסימנים המבוקשים לפני שנת 2005, אז הוגשה הבקשה לרישום סימני המסחר הרשומים.

העובדות: בקשה למחיקת סימן מסחר הרשום עבור השם "שמש", שנרשם לגבי שירותי הסעדה ומזון, למעט בתחום הפיצריות. בעל הסימן הרשום עוסק בתחום המסעדנות.

מבקשת המחיקה מפעילה מסעדת בשרים ושוואמה תחת השם "מפגש שמש". טענות מבקשת המחיקה היא שהסימן נרשם בחוסר תום לב, נעדר אופי מבחין ומשמעותו היא שם משפחה.

נפסק: במסגרת הליך מחיקה יש לבחון האם סימן מסחר היה כשיר לרישום מלכתחילה. הנטל להוכחת אי הכשירות לרישום מוטל על מבקשת המחיקה.

בחינת אופי מבחין של סימן מסחר נעשה ביחס למוצרים או השירותים להם הוא מיועד. כך, לגבי סימן מסחר מסוים יכול להיות תיאורי ביחס למוצרים ושירותים מסוימים, ושרירותי ביחס לאחרים. בחינת אופיו המבחין של סימן מסחר נעשית לפי "ציר התיאוריות" המורכב מהקטגוריות של סימני מסחר לפי מידת התיאוריות שלהם: דמיוניים/שרירותיים; מרמזים, תיאוריים וגנריים.

כמו כן, ישנם גם שמות שלא ניתן להפקיע משימוש מסחרי של הציבור, על אף שאינם מתארים את המוצרים או השירותים הרלוונטיים.

הכרעות קודמות בעניין המילה "שמש" כסימן מסחר – בעניין השימוש במילה "שמש" כבסימן מסחר התנהלו מספר הליכים בין בעלת הסימן הרשום לבין צדדים שלישיים. הכרעות אלו אינן מחייבות את הצדדים מאחר שמבקשת המחיקה לא הייתה צד להליכים. אולם, שני הצדדים ביקשו להסתמך עליהן, ולכן יש להתייחס אליהן.