העובדות: בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר.

מצד אחד, סימן מסחר מילולי "BIG BITE" (בקשה לרישום סימן מסחר מספר 341369) עבור שירותים להספקת מזון ומשקה ומסעדנות. בקשה זו היא בבעלות חברה בשם "האחים מזרחי".

מצד שני, סימן המסחר המילולי BIG BITE"" וסימן מעוצב – – שניהם עבור סוגי מזון שונים. בקשות אלו הן בבעלות 7Eleven.

פרט להליך התחרות, מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימנים המילוליים, בטענה שהם חסרי אופי מבחין אינהרנטי.

נפסק: המבחנים לקביעת עדיפותו של צד בהליך תחרות הם שלושה: מועד הגשת הבקשה; משך והיקף השימוש בסימן; תום הלב בבחירה בסימן ובשימוש בו.

לגבי מועד הגשת הבקשה – מדובר במבחן טכני ומשקלו נמוך.

המבחנים המהותיים הם שני המבחנים הנותרים. משך והיקף השימוש בסימן בידי הצדדים ייבחנו בשתי תקופות שונות – עד הגשת הבקשה לרישום ועד מועד בירור הליך התחרות.

לעניין תום הלב נקבע כי יש לקחת בחשבון האם בחר אחד המבקשים המתחרים בסימן נשוא המחלוקת כדי להיבנות בכך מהמוניטין שרכש יריבו באותו הסימן. בנוסף קיימת חשיבות להתנהלות הצדדים גם לאחר שנודע להם האחד על השני.

ראיות המקרה מעלות כי הבקשות לרישום הסימנים הוגשו בסמוך מאוד אלה לאלה. כמו כן, שני הצדדים פעלו בתום לב בבחירת הסימנים ולא ניסו להיבנות מן המוניטין של הצד שכנגד.

העובדות: שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מעוצבים לגבי שוקולד וממתקים.

הסימנים המבוקשים לרישום כוללים כיתוב דומה או זהה לסימני מסחר מילוליים רשומים. בשל כך, מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימנים המבוקשים.

מבקשת הרישום ביקשה בהליך מקביל למחוק את הסימנים הרשומים בטענה כי אלו נרשמו בחוסר תום לב, מאחר שמדובר בסימני מסחר שהיו גנריים ברחבי ברית המועצות. אולם, הבקשה למחיקה נדחתה.

נפסק: נקודת המוצא היא שסימני מסחר שנמצאו דומים עד כדי הטעייה לסימנים רשומים אחרים יידחו. אולם, ייתכנו מקרים יוצאי דופן בהם יתאפשר רישום במקביל של סימנים אלו. מדובר במקרים בהם בפועל אין חשש ממשי להטעיית ציבור הצרכנים.

בבחינת האפשרות של רישום מקביל של סימני מסחר ניתן להיעזר בשיקולים הבאים או בחלקם, לפי המקרה הרלוונטי: 1. היקף השימוש בסימן המבוקש לרישום; 2. מידת ההטעיה האפשרית שהיא במידה רבה מדד למידת אי הנוחות שנגרמת לציבור; 3. תום הלב של המבקש רישום מקביל; 4. קיומה של הטעיה בפועל; 5. מאזן הנוחות בין מבקש הרישום במקביל לבעלי הסימן הרשום. מדובר ברשימה לא סגורה וייתכנו שיקולים נוספים. כמו כן, אין הכרח שכל השיקולים ייבחנו בכל מקרה ומקרה אלא השיקולים הרלוונטיים יהיו בהתאם לכל מקרה לגופו.

לגבי היקף השימוש – הראיות מגלות כי המבקשת עשתה שימוש משמעותי ורצוף בסימנים המבוקשים לפני שנת 2005, אז הוגשה הבקשה לרישום סימני המסחר הרשומים.

העובדות: בקשה למחיקת סימן מסחר הרשום עבור השם "שמש", שנרשם לגבי שירותי הסעדה ומזון, למעט בתחום הפיצריות. בעל הסימן הרשום עוסק בתחום המסעדנות.

מבקשת המחיקה מפעילה מסעדת בשרים ושוואמה תחת השם "מפגש שמש". טענות מבקשת המחיקה היא שהסימן נרשם בחוסר תום לב, נעדר אופי מבחין ומשמעותו היא שם משפחה.

נפסק: במסגרת הליך מחיקה יש לבחון האם סימן מסחר היה כשיר לרישום מלכתחילה. הנטל להוכחת אי הכשירות לרישום מוטל על מבקשת המחיקה.

בחינת אופי מבחין של סימן מסחר נעשה ביחס למוצרים או השירותים להם הוא מיועד. כך, לגבי סימן מסחר מסוים יכול להיות תיאורי ביחס למוצרים ושירותים מסוימים, ושרירותי ביחס לאחרים. בחינת אופיו המבחין של סימן מסחר נעשית לפי "ציר התיאוריות" המורכב מהקטגוריות של סימני מסחר לפי מידת התיאוריות שלהם: דמיוניים/שרירותיים; מרמזים, תיאוריים וגנריים.

כמו כן, ישנם גם שמות שלא ניתן להפקיע משימוש מסחרי של הציבור, על אף שאינם מתארים את המוצרים או השירותים הרלוונטיים.

הכרעות קודמות בעניין המילה "שמש" כסימן מסחר – בעניין השימוש במילה "שמש" כבסימן מסחר התנהלו מספר הליכים בין בעלת הסימן הרשום לבין צדדים שלישיים. הכרעות אלו אינן מחייבות את הצדדים מאחר שמבקשת המחיקה לא הייתה צד להליכים. אולם, שני הצדדים ביקשו להסתמך עליהן, ולכן יש להתייחס אליהן.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור השם "כביסקל" לגבי מוצרים ושירותים עבור מכונות כביסה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בשם רישום קיים של סימן מסחר מעוצב "כביסכֹל". סימן זה נרשם לגבי חומרי ותכשירי כביסה.

לאור הסכם דו קיום בין בעלת הסימן כביסכל למבקשת הרישום, אושרה הבקשה לגבי שירותים הרלוונטיים למכונות כביסה. יש להכריע בשאלת הכשירות לרישום לעניין מוצרים הרלוונטיים למכונות כביסה (אבקות, סבון, תכשירים וכיו"ב).

נפסק: החשש להטעיה בין הסימן הרשום לסימן המבוקש ייבחן לפי "המבחן המשולש". מבחן זה כולל מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל מבחנים אלה צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה.

מבחן המראה והצליל הוא המבחן המרכזי, ובמסגרתו ייבחנו הסימנים על ידי השוואתם בשלמותם, אך תוך שימת לב לרכיב הדומיננטי בסימנים, כרעיון המרכזי בסימן.

יש לדחות את טענת המבקשת טענה לפיה הרכיב "כביס" הוא רכיב גנרי ולכן הצרכן לא ייחס לו משקל. מדובר ברכיב ייחודי שאינו מקובל במסחר ובוודאי שאינו גנרי. התוספת "קל" לרכיב זה במקום "כל" אינה מבדלת בין הסימנים.

מאחר שהסימן המבוקש הוא מילולי הוא עשוי להיות מוצג גם בעיצובים הדומים לסימן הרשום. הצדדים גם לא התייחסו לכך בהסכם הדו קיום ביניהם.

העובדות: בקשה של חברת LEGO לרשום סימן מסחר תלת מימדי עבור בובת המשחק המפורסמת שלה עבור צעצועים, משחקים, משחקי מחשב ותחפושות.

אין מחלוקת שהדמות המבוקשת לרישום היא מוצר הנמכר על ידי המבקשת כצעצוע.

נפסק: דמות תלת-מימדית שהיא דמות המוצר או אריזת המוצר תוכל להירשם כסימן מסחר בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: הדמות המבוקשת לרישום ממלאת בפועל תפקיד של סימן מסחר; הדמות המבוקשת לרישום אינה בעלת תפקיד אסתטי או פונקציונאלי ממשי; כתוצאה משימוש, רכשה הדמות אופי מבחין.

התנאי הראשון לרישום דמות תלת-מימדית כסימן מסחר הוא שהסימן אכן ממלא בפועל תפקיד של סימן מסחר. כלומר, סימן המסחר משמש את הציבור לשם זיהוי מקור הטובין לאותת לציבור בדבר אותו מקור באמצעות הדמות. על המבקשת היה להוכיח שהשימוש שעשתה בסימן המסחר הביא לכך שהציבור מזהה על בסיס הדמות בלבד, ללא סימנים נוספים, את המבקשת כמקור למוצריה ושירותיה.

ראיות המבקשת מבססות עמידה בנטל זה. אלו כוללות מכירות דמות הלגו במשך שנים ארוכות ובהיקפים ניכרים.

על פי הראיות שהציגה המבקשת, דמות הלגו נמכרת כצעצוע בעולם ובישראל משנת 1978 ועד היום בהיקפים ניכרים. מעבר לשימוש כצעצוע, הדמות זכתה להתייחסות רחבה בתרבות, בסדרות טלוויזיה, סרטים ושיאי גינס.

דמות הלגו משמשת כ"פנים" של חברת לגו באופן נרחב – אתר האינטרנט, משחקים, סיפורים, יישומונים, משחקי וידאו, בכניסה לחנויות ופארקים.