העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור השם "CyCognito". הסימן התבקש לרישום עבור תוכנות ושירותים מקוונים בתחום אבטחת המידע, המיועדים לארגונים ולא למשתמש הפרטי.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שקיים דמיון מטעה לסימן מסחר הרשום עבור השם "COGNITO" וביחס לאותם מוצרים ושירותים.

נפסק: לשם בחינת כשירותו של הסימן המבוקש לרישום יש לבדוק האם קיים דמיון מטעה ביחס לסימן הרשום האחר.

בחינת דמיון מטעה נעשית לפי שלושה מבחנים עיקריים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות; ומבחן יתר נסיבות העניין. למבחנים אלו נוסף מבחן ההיגיון והשכל הישר.

המבקשת טענה תחילה כי הרכיב המשותף לסימנים – COGNITO – הוא מילה תיאורית בתחום של אבטחת המידע. לכן, לטענת המבקשת, מדובר ברכיב בעל משמעות פחותה בעיני הציבור לגבי הדמיון בין סימני המסחר. יש לדחות את הטענה משום שזו לא הוכחה. אמנם, המונח INCOGNITO מוכר בתחום המחשבים. עם זאת, לא ניתן לגזור מכך שגם המונח COGNITO מוכר לציבור. ראיות המבקשת – מילון אחד הכולל הגדרה של המונח ומספר לא רב של סימני מסחר רשומים בתחום הכוללים אותו – אינן מוכיחות שמדובר במילה תיאורית.

לגבי מבחן המראה והצליל – מדובר במבחן הראשון ולעיתים המרכזי. במסגרתו יש להשוות את סימני המסחר בשלמותם, תוך מתן דגש לרכיבים הדומיננטיים ולרושם הראשוני הנוצר בעת ההשוואה.

העובדות: ערעור על החלטת רשם סימני המסחר, שדחתה התנגדות לרישום סימן מסחר, שהוגשה על ידי בעלת המותג DOVE. ההתנגדות הוגשה נגד בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכולל דמות יונה. בהחלטת רשם סימני המסחר נקבע שההבדלים העיצוביים בין סימני המסחר מונעים הטעיה.

נפסק: אמנם, קיימים הבדלים חזותיים בין דמויות היונה שבסימן המסחר של המתנגדת לעומת סימן המסחר שנרשם. אולם, כפי שקבע ביהמ"ש העליון במקרה דומה, בנסיבות העניין לא מדובר בשיקול העיקרי.

לפי פסיקת ביהמ"ש העליון, יש מקרים בהם סימן המסחר מגלם מסר רעיוני כלשהו, מעין אמנות קונספטואלית. לכן, במקרים מסוימים מתקיימת הפרה גם אם מדובר בסימני מסחר השונים זה מזה בחזות ובצליל. זאת לאור העובדה שההשוואה שעורך הצרכן היא לפי הרושם הכללי שהוטבע במוחו, והוא אינו מסוגל לעמוד על פרטי הסימנים.

החלטת הרשם אכן כוללת דיון נרחב בהבדלים בין הדמויות, תוך התחשבות בזכרונו הבלתי מושלם של הצרכן. עם זאת, נראה שהיישום בפועל של עקרון זה לא נעשה בהתאם לפסיקה, ויש לקבוע כי מתקיים דמיון מטעה בין סימני המסחר.

הערעור התקבל. סימן המסחר של המשיבה נמחק מפנקס סימני המסחר.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור הביטוי "DELI VINO". הבקשה הוגשה לגבי שירותים להספקת מזון ומשקה.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שהוא חסר אופי מבחין, ונוגע במישרין למוצרים או השירותים הרלוונטיים.

נפסק: כאשר סימן מסחר המבוקש לרישום הוא צירוף של מספר מילים, כשירותו לרישום תיבחן על פי שילוב כלל המילים יחד. כאמצעי עזר וכשלב מקדים ניתן לבחון את מרכיביו הנפרדים.

הסימן המבוקש הוא צירוף של שתי מילים שמשמעותו יכולה להיות "מעדניית יין". לכן, מדובר בסימן מסחר הנוגע במישרין למהות הטובין. עם זאת, כל אחת מהמילים היא מיוחדת במידה מסוימת ואינה תיאורית מובהקת. שכן, חלק מסוים מהצרכנים לא יידע שמשמעות המילה VINO היא יין באיטלקית, וחלק אחר לא יידע שהמילה DELI היא קיצור למעדנייה. החיתוך בין שתי הקבוצות אינו גדול. כלומר, קבוצת הצרכנים שתתייחס לסימן המסחר כאל תיאור השירותים או המוצרים אינה גדולה.

לכן, מדובר בצירוף שדורש מהצרכן הממוצע מידה מסוימת של מחשבה. בהתאם, מדובר בסימן מסחר אשר נמצא בציר התיאוריות בין סימן מרמז לסימן תיאורי.

בנוסף, המבקשת כבר רשמה סימן מסחר עבור השם "DELI VINO" ביחס ליין ומשקאות אלכוהוליים. רישום זה הביא לכך שצירוף המילים הופקע מהציבור, ולמבקשת יש זכות שימוש ייחודית בצירוף זה בהקשר של יין.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר עבור הביטוי "FIND MY". הבקשה הוגשה לגבי תוכנות מחשב המשמשות לאיתור גיאוגרפי של אנשים ומוצרים אלקטרוניים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את הסימן בטענה שהוא חסר אופי מבחין, מקובל במסחר ונוגע במישרין למוצרים הרלוונטיים.

נפסק: אכן מדובר בסימן מסחר תיאורי שאינו כשיר לרישום בהתבסס על אופיו המבחין האינהרנטי בלבד.

לא הוכח גם אופי מבחין נרכש, כתוצאה משימוש בסימן המסחר. מבקשת הרישום, חברת Apple, הגישה סקר צרכנים בניסיון לתמוך בטענה זו. המבקשת טענה כי הסקר מגלה כי 28% מהמשיבים מזהים את הסימן המבוקש עם המבקשת. אולם, אופן ביצוע הסקר אינו מאפשר להעריך את מהימנות תוצאותיו. בכל מקרה, גם שיעור הזיהוי הנטען הוא נמוך – לפי הדוגמאות בספרות, זיהוי בשיעור של 25% הוא נתון נמוך מכדי להכיר באופן מבחין נרכש.

בנוסף, השאלה שנשאלו המשיבים הייתה: "כשאת/ה רואה את המילים FIND MY, בקשר לאפליקציה, שם של איזו חברה או מותג עולה לך בראש?". אולם, לא ניתן לומר שכל מי שהשיב "Apple" או "iPhone" בהכרח מזהה את המבקשת כמקור התוכנה. לדוגמא – ניתן לשאול איזה שם של חברה עולה לראש כשרואים טלפון נייד. גם אז, התשובה Apple אינה בהכרח אומרת כי המשיב מזהה את כל הטלפונים הסלולריים עם Apple.

העובדות: התובעת היא הבעלים של סימן מסחר רשום עבור השם "משיח" – "Messiah". סימן המסחר נרשם עבור מוצרי קוסמטיקה – שמני גוף ותכשירי משיחה. מוצרי התובעת נמכרים תחת סימן המסחר.

הנתבעת משווקת סדרת שמנים ובשמים, תחת השם "Messiah's Fragrance".

התובעת טוענת ששיווק מוצרי הנתבעת מהווה הפרת סימן מסחר רשום וגניבת עין.

נפסק: יש להכריע תחילה בשאלת כשירות סימן המסחר להירשם. פקודת סימני מסחר קובעת כי לא ניתן לרשום סימן מסחר הזהה עם סמל בעל משמעות דתית. תכלית הוראה זו היא למנוע פגיעה ברגשות דתיים של הציבור, ולמנוע הענקת זכות שימוש ייחודי לגורם אחד.

במקרה הנדון, המשיח הוא סמל בעל משמעות דתית מובהקת. ההיגיון בבסיס הוראת החוק חל גם לגביו – מעבר לחשש לפגיעה ברגשות הציבור הדתי, יש להותיר סמל בעל משמעות דתית בנחלת הכלל. בהתאם, לא היה סימן המסחר כשיר לרישום מלכתחילה.

החוק מאפשר לנתבע בעילה של הפרת סימן מסחר להעלות כטענת הגנה את חוסר כשירותו של סימן מסחר להירשם. בהתאם, לבתי המשפט נתונה הסמכות להורות על מחיקתו של סימן מסחר שלא היה כשיר לרישום. כך גם במקרה הנדון ויש להורות על מחיקת סימן המסחר הרשום של התובעת.

למען שלמות התמונה, לו היה מקום לקבוע שסימן המסחר כן היה כשיר לרישום, המסקנה המתבקשת היא שהנתבעת מפרה את סימן המסחר.