העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר מעוצב הכולל את הביטוי "ALOE VERA" עבור דברי הלבשה, הנעלה וכיסוי ראש.

במהלך בחינת הבקשה קבעה מחלקת סימני מסחר כי תנאי לקיבול הבקשה הוא שליחת הודעה לבעלי סימן רשום, המעוצב גם והוא והכולל גם כן את הביטוי "ALOE VERA".

נפסק: אין מחלוקת כי לרשות נתונה הסמכות לשלוח הודעה על פרסום סימן להתנגדויות לצד שלישי. המצב בו נדרשת הודעה מתרחש כאשר ישנו דמיון כלשהו בין הסימן שרישומו מבוקש לסימן הרשום שצוטט כנגדו, אך לא דמיון מטעה.

הבסיס העיוני לדרך פעולה זו נגזר מאופיו של ה"מבחן המשולש". מבחן זה כולל את מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק ומבחן יתר נסיבות העניין. אל מבחנים אלה צורף מבחן השכל הישר כמבחן משנה.

בעת בחינת הבקשה אין קושי מיוחד לבוחני המחלקה לעמוד על מידת הדמיון (או היעדרו) בין סימנים בכל הקשור למבחן המראה והצליל. אולם, לא תמיד יהיה בידי המחלקה מידע ביחס להיבטים אחרים הקשורים למבחן המשולש כגון: המאפיינים המדויקים של קהל לקוחות בתחומי הבקשה; מידת האופי המבחין הנרכש או המוניטין בסימן הרשום; קיומה או היעדרה של הטעיה בפועל בין בקשה שנבחנת לבין סימן רשום; קיומו (בהווה או בעבר) של קשר אישי או עסקי, בין מבקש הסימן לבין בעלי הסימן הרשום; תום הלב של מבקש הסימן, ועוד.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר "OFF-WHITE" עבור מוצרים ושירותים שונים בתחום האופנה ולגבי מטבעות דיגיטליים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בנימוק שמדובר בשם של צבע ולכן עלול לתאר באופן ישיר את המוצרים.

נפסק: תנאי יסודי לרישום סימן מסחר הוא שהסימן יהיה בעל אופי מבחין. סימן ייחשב לחסר אופי מבחין אם הוא מקובל או משותף במסחר או אם הוא צריך להישאר פתוח למסחר.

הוראות העבודה של רשם סימני המסחר קובעות שסימני מסחר לא מעוצבים שהם שמות של צבעים ייחשבו חסרי אופי מבחין אינהרנטי.

גישת הפסיקה הישראלית היא שיש להשאיר את שמות הצבעים פתוחים למסחר וביתר שאת את צבעי הבסיס. ישם חריגים לכך, וזאת כאשר הצרכנים אינם מייחסים חשיבות לצבע כמאפיין של המוצרים.

הפסיקה מנתחת את סוגיית אופיו המבחין של צבע משני כיוונים: הראשון, האם הצבע הוא צבע יסוד, אזי סביר שלא יירשם גם אם אינו מתאר ביחס למוצרים; השני, האם הצבע הוא מתאר ביחס למוצרים ואז הוא לא יירשם גם אם אינו צבע יסוד. בשני המקרים הדרך להתגבר על הקושי ברישום הוא להוכיח רכישת אופי מבחין של הסימן.

במקרה הנדון לא מדובר בצבע יסוד וביחס לרבים מן השירותים והמוצרים לגביהם התבקש לא מתעורר קושי ברישומו, מאחר שאינו מתאר אותם.

העובדות: בקשה לרישום סימן מסחר "איזי בורד "EASY BOARD (לא מעוצב), עבור חומרי בנייה בהם לוחות בנייה מסוגים שונים.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בטענה שהוא מהווה תיאור של תכונה של הלוחות השונים הנכללים ברשימת המוצרים.

נפסק: סימן מסחר משרת מטרה כפולה: לבדל את מוצרי בעל סימן המסחר ממוצריהם של יצרנים אחרים; לאפשר לציבור הצרכנים לזהות את מקור המוצרים, מטרה המחייבת הוכחת אופי מבחין. אופי מבחין יכול להיות אינהרנטי או נרכש (כתוצאה משימוש).

המבקשת לא טענה לרכישת אופי מבחין ולכן השאלה היחידה שעומדת לדיון היא האם סימן המסחר מטבעו הוא בעל אופי מבחין.

המילה Easy היא מילה מילונית בשפה האנגלית, שפירושה קל או נוח, והיא מוכרת לציבור הישראלי. משמעות המילה Board היא לוח והיא מתארת באופן ישיר (מילה גנרית) את הסחורות ברשימה של הסימן המבוקש, קרי לוחות מסוגים שונים. אמנם,  קיימים מוצרים נוספים שאינם לוחות – חומרי בנייה שונים. אולם, די בכך שהסימן מתאר לגבי חלק מהמוצרים על מנת שלא יהיה כשיר לרישום.

צירוף המילה Easy למילה Board הוא תיאורי באופן מובהק, ואינו יוצר משמעות שחורגת מהפירוש המקובל והשכיח. על-מנת שסימן הכולל רצף של מילים תיאוריות יהיה כשיר לרישום, על צירוף המילים לבטא אפקט סינרגטי, שאינו קיים במקרה הנדון.

העובדות: בקשה לרישום סימן המסחר המילולי FREUD עבור מוצרים שעיקרם מבוססי קנאביס ושירותים הקשורים לכך.

מחלקת סימני מסחר סירבה לרשום את סימן המסחר. בין הנימוקים – זהות לשמו של זיגמונד פרויד והקישור שעלול להיווצר אליו ואת תורתו.

נפסק: יש לדון בשתי שאלות –

• האם יהיה ברישום הסימן כדי לפגוע באינטרס כלשהו של זיגמונד פרויד;
• האם יהיה ברישום הסימן כדי להטעות את הציבור לחשוב שקיים קשר בין המוצרים שהוא רוכש הנושאים את הסימן פרויד לבין הדמות המפורסמת ותורתה.

לפי פקודת סימני מסחר סימנים שמשמעותם הרגילה שם המשפחה אינם כשירים לרישום,  אלא אם רכשו אופי מבחין. אלא שבמקרה הנדון קיים זיהוי ברור עם זיגמונד פרויד. לכן, העילה לסירוב לעניין שמות משפחה אינה רלוונטית.

פגיעה בזכות הפרסום או בזכות לפרטיות אינן עילות לאי כשירות סימני מסחר לרישום. עם זאת, סביר להניח שהרשם לא ייתן יד לפגיעה בזכויות אלה באמצעות רישום סימני מסחר. לכן, העילה המתאימה היא פגיעה בתקנת הציבור או במוסר.

אין ראיות בשאלה האם זיגמונד פרויד היה מאשר להשתמש בשמו על מנת לסמן מוצרים מכל סוג שהוא, או שמא היה רואה בכך פגיעה במורשתו ובפרטיותו. בכל מקרה, אין למבקשת אישור להשתמש בשם זה על גבי מוצריה.

פקודת סימני מסחר אוסרת לרשום סימן מסחר הכולל דמותו של אדם ללא הסכמת שאריו.

העובדות: בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר, שתיהן עבור הסימן ATTO  ושתיהן עבור כלי רכב. בקשה אחת הוגשה ע"י חברת BYD והשנייה ע"י חברת מובינג לייף.

נפסק: המבחנים להכרעה בהליך תחרות הם שלושה: מבחן מועד הגשתן של הבקשות לרישום הסימנים, מבחן היקף השימוש שעשה כל צד בישראל וכן מבחן תום הלב בבחירת הסימן המבוקש.

לגבי מועד הגשת הבקשה – אמנם אינו המבחן המשמעותי ביותר מבין השלושה, אך לעתים עשוי לקבל משקל נוסף בשל נסיבות המקרה. זאת כאשר הבקשה המאוחרת הוגשה רק לאחר שהתגלתה עובדת הגשת הבקשה המוקדמת. בעניינו, העדיפות לפי מבחן זה היא ל-BYD שכן היא הגישה את בקשתה לרישום מספר חודשים לפני מובינג לייף. מובינג לייף פעילה בישראל מספר שנים ורשמה את סימנה בסין. אולם, את הבקשה בישראל הגישה רק לאחר שנודע לה ש- BYD התחילה לפעול בישראל תחת הסימן ATTO. מובינג לייף גם שלחה ל-BYD מכתב התראה בעניין הפרת סימנה הרשום והמעוצב בסין. יוצא מכך שמובינג לייף נטלה סיכון משמעותי שלא תוכל להגן על זכויותיה בישראל.

לגבי מבחן היקף השימוש – היקף השימוש של כל צד נבחן באופן מהותי ואין עדיפות למי שהקדים בתחילת השימוש בסימן.

את היקף השימוש יש לבחון בשני מועדים – עד הגשת הבקשה, ומהגשת הבקשה עד מועד הדיון.